|
|
עמוד:9
9 קץ המנדט הבריטי על ארץ ישראל על תעלת סואץ . למדיניות בשאלת ארץ ישראל ועתידה, סברו, קשר הדוק למעמדה האסטרטגי באזור ופתרון השאלה הינו חלק מתוך מדיניותה הכוללת של בריטניה במזרח התיכון . הספר בוחן עד כמה הקרינו שיקולים כלכליים וכספיים על יכולתה של הממשלה בלונדון להתמודד עם האתגרים המדיניים והצבאיים החדשים שעמדו בפניה ועל עיצוב מדיניותה במזרח התיכון ובמזרח הים התיכון . הספר מציג את התהליך ההדרגתי שעברה ממשלת הלייבור בראשות קלמנט אטלי ( Attlee ) עד להכרה שהאימפריה גדולה על מידותיה של בריטניה . עד כה העלה המחקר שורה של סיבות מרכזיות שהובילו, בין השאר, להחלטתה של בריטניה להעביר את שאלת גורלה של ארץ ישראל להכרעת העצרת הכללית של האו"ם . ההיסטוריון יהודה באואר הצביע על שאלת העקורים היהודים באירופה כסיבה העיקרית בתוך אלומת הסיבות . עוד טוען באואר שהלחץ על בריטניה מצד ארצות הברית להתיר ליהודים לעלות ארצה והלחץ של ה"העפלה" ופעילות "תנועת 2 ההיסטוריון יוסף המרי" בארץ ישראל הביאו להחלטה הבריטית . הלר סבור כי נוסח ההחלטה של התנועה הציונית בפריז באוגוסט 1946 לטובת תוכנית החלוקה תרם לכך שהבית הלבן תמך בהצעה 3 אחרים להקמת מדינה יהודית בחלק משטחה של ארץ ישראל . הצביעו על תנועת המרי וההתנגדות היהודית לשלטון הבריטי בארץ ועל המחיר שגבתה מהבריטים, בכספים ובדעת קהל עוינת בבריטניה ומחוצה לה, כגורם מרכזי בהחלטה הבריטית לנטוש את 4 כמו כן, יש הסבורים כי היה זה, בין המנדט שלה על ארץ ישראל . 5 . היתר, הקול של הבוחר היהודי אשר השפיע על מהלך העניינים דוגמה לכך היא הצהרת הנשיא הארי טרומן ערב יום הכיפורים תש"ז ( אוקטובר 1946 ) בעד תוכנית החלוקה . התהליך ההיסטורי המתואר בספר זה הוא במידה לא מעטה "היסטוריה כלכלית" . זהו שדה מחקר בלימודי כלכלה הבוחן תופעות כלכליות מתוך חקר ההיסטוריה, או לחלופין בוחן תופעות
|
|