|
|
עמוד:13
13 אני ילדה פוליטית סוציו-אקונומיות מגוונות, ולמותר לציין ששמות הגנים וכיתות בית הספר, הצוות החינוכי והילדים הוסוו בשמות בדויים . ההחלטה להשתמש בסיפורים ובשירים לילדים כמקור למפגש עם הפוליטיקה עוררה שתי סוגיות שחייבו התייחסות : מבחינת הפרשנות הספרותית, צריך היה לנסח את עקרונות הקריאה הפוליטית בסיפורים ובשירים לגיל הרך ; מבחינת דרכי השיח הפוליטי, צריך היה לעצב סגנון שיאפשר לילדים לדון במשמעות הפוליטית של הסיפורים ולבטא את האני הפוליטי שלהם . שתי הסוגיות הללו נדונות בהרחבה בשני פרקי הספר . בפרק הראשון, "ספרות ופוליטיקה : קריאה פוליטית בסיפורים ובשירים לילדים", ד"ר סלינה משיח מציעה דרך לקריאה פוליטית כאמצעי פרשני שדרכו ניתן לעמוד על נושאים ודילמות פוליטיים בשירים ובסיפורים לילדים . הפרק מאגד תחת קורת גג אחת יצירות ספרות מסוגים ומסוגות שונים, שבמרכזן ילדים ופוליטיקה . הוא כולל ניתוח ספרותי שנקודת התצפית שלו פוליטית, מספק חומר רקע על פוליטיקה וחברה, מעורר שאלות פוליטיות שהמנחים עשויים לשאול בבואם לתווך את היצירות לילדים, מתאר פרטים על אודות היוצרים, מנתח היבטים ז'אנריים ומפרש את משמעות התכנים והמסרים הספרותיים והפוליטיים המובלעים ביצירות . התפיסה המונחת בבסיס הפרק היא שדרך הספרות, המתארת את האופן שבו היחיד והחברה מגיבים למצבים פוליטיים ומתמודדים עם דילמות פוליטיות ומוסריות, ניתן להבין את הפוליטיקה ( Whitebrook, a 1995 ) ולטפח בצעירים אוריינות פוליטית . הפרק השני, "אוריינות פוליטית : שיחות פוליטיות עם ילדי הגיל הרך", מיישם הלכה למעשה את המאפיינים הפוליטיים שנוסחו בקריאה הפוליטית של היצירות . הוא מתעד את השיח הפוליטי הספונטני בין הילדים ואת חלקה של המנחה בעיצוב המרחב והאווירה שבמסגרתם מתקיימות השיחות . ד"ר תמר ורטה- זהבי, שרשמה את השיחות כלשונן ( לעתים יחד עם ד"ר רננה
|
|