|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 171 | מלגות קיום בתוכניות להכשרה מקצועית אפוא צורך לדאוג לפרנסת המשפחה בד בבד עם ההכשרה . הרבה מהפונים להכשרות מקצועיות מגיעים ממעמד חברתי- כלכלי נמוך, ולכן נדרשת אותה עזרה כלכלית לרכישת הון אנושי . למן תחילת שנות האלפיים חל צמצום ניכר בהיקפי ההכשרות המקצועיות בשל קידום מערכת ההשכלה הגבוהה כמכשיר עיקרי המיועד להכשרת עובדים . ליד זאת הצטמצם התקציב המוקצה להכשרות מקצועיות, הופחתו דמי האבטלה ללומדים בהכשרות ב- % ,30 והוגבל משך הזכאות לדמי אבטלה . 1 בשנת 2019 השתתפו בהכשרות 55 אלף איש, לעומת שנת ,2012 שבה השתתפו 135 אלף איש ( משרד העבודה, 2019 ) . מחקרם המקיף של רגב, קידר ופורת ( 2020 ) בחן את מערך ההכשרות המקצועיות וההשכלה הטכנולוגית בישראל בכמה היבטים — המבני, הכלכלי והתקציבי, גם לעומת העולם . ממצאי המחקר העלו כמה בעיות במבנה ההכשרות המקצועיות בישראל : מחסור תקציבי, חוסר תכנון אסטרטגי רציף של המערך וצורך בטיוב תוכני ההכשרה ועדכונם לפי דרישות שוק העבודה המודרני . במחקר צוין שמחסור במלגות קיום עשוי להיות מכשול ממשי בפני משיכת כוח אדם איכותי למערך ההכשרות, בעיקר סטודנטים משכבות חברתיות- כלכליות נמוכות ואוכלוסייה מבוגרת יותר . מחקר זה מבקש לבחון את אשר הוצע במחקר של רגב, קידר ופורת ( שם ) בעניין מלגות הקיום והשפעתן על משתתפי ההכשרות המקצועיות של משרד העבודה . המחקר יבחן את המודל הקיים ואת הקשר שבין מתן מלגות וסבסוד לימודים להצלחתם ולהשתלבותם של המשתתפים בשוק העבודה . החלק הראשון של המחקר יעסוק בחשיבותה של ההכשרה המקצועית לפרט ולחברה ויסקור את אמצעי התמיכה האפשריים במימון הכשרות . עוד נסקור בחלק זה את הספרות המחקרית בנושא מלגות קיום ואת השפעתה על הצלחת סטודנטים בתוכניות לימוד והכשרה מקצועית . נתאר את המדיניות הנהוגה 1 בשנים האחרונות חוזר המצב לקדמותו בעניינם של מובטלים שמשתתפים בהכשרה מקצועית מתוקצבת במקצוע נדרש כדי שלא תיפגע זכאותם לדמי אבטלה מלאים בכל תקופת ההכשרה .
|
|