|
|
עמוד:14
14 מחקר מדיניות 162 | מיהו טרוריסט ? דמוקרטיות רבות — גם כאלה המעלות על נס את חופש הביטוי הפוליטי וחופש ההתאגדות — חוקקו הסדרים נרחבים להכרזה על ארגוני טרור ולהוצאתם אל מחוץ לחוק . אף שחלק מהסדרים אלה נוצרו או הורחבו באווירת החירום ששררה בעולם לאחר 11 בספטמבר ,2001 הם הפכו במרוצת השנים למחזה שגרתי בנוף המשפטי הבינלאומי . תהליכים אלו פעלו כדי להעניק לגיטימציה חדשה לרעיון שראוי להעניק לרשות המבצעת את הסמכות להוציא ארגונים אל מחוץ לחוק . בה בעת אירועי האינתיפאדה השנייה — שהדגישו ביתר שאת את חשיבות המאבק האפקטיבי בארגוני טרור — הותירו את חותמם על הציבור הישראלי . אולם מה אכן מקומו של מנגנון הכרזה על ארגונים כארגוני טרור במדינה דמוקרטית ? על רקע חקיקתו של חוק המאבק בטרור, והפיכת סמכות ההכרזה לחלק בלתי נפרד מהחקיקה הישראלית הקבועה, מחקר זה מבקש לחזור למושכלות יסוד ולשאול כמה שאלות בסיסיות : מה הן התכליות שעשויות להצדיק מתן סמכות לרשות המבצעת להכריז על ארגונים כארגוני טרור ולנקוט צעדים נגד אנשים על סמך הכרזה מינהלית זו ? מה הם המחירים הכרוכים בכך, ומה הן הערובות הדיוניות המינימליות הדרושות כדי להבטיח שימוש מידתי וראוי בסמכות זו ? באופן ספציפי, המחקר מבקש להתמקד בשאלה שפעמים רבות נדחקת הצידה — השאלה כיצד סמכות ההכרזה עלולה להשליך על המרחב הדמוקרטי : לפגוע בחופש הביטוי הפוליטי, בייחוד של המיעוט, לצנן התארגנויות אזרחיות או להצר את מרחב הפעולה של החברה האזרחית . החלק הראשון של המחקר מקיים דיון נורמטיבי בשאלות אלה, על רקע בחינה מעמיקה של הסדרי ההכרזות שאומצו בעשורים האחרונים במועצת הביטחון, באיחוד האירופי ובארבע מדינות דמוקרטיות : ארצות הברית, קנדה, בריטניה וגרמניה . בחינה זו מראה כי אף שנהוג לעיתים להשתמש באותו ביטוי — "הכרזה" — כדי להתייחס למנגנונים השונים שהשתרשו בעולם להטלת סנקציות על ארגוני טרור או להוספתם לרשימות שחורות למיניהן ( וכך עושה גם חוק המאבק בטרור ) , בפועל מדובר במנגנונים שונים מאוד זה מזה, ולא בכולם טמון פוטנציאל זהה לפגיעה במרחב הדמוקרטי . המחקר מציע מסגרת תאורטית לבחינת פוטנציאל הפגיעה במרחב הדמוקרטי, המבוססת על בחינה משולבת של כמה פרמטרים : עילות ההכרזה ( האם המנגנון מוחל רק על ארגונים המעורבים בביצוע מעשי אלימות קיצוניים, או גם על קבוצות בעלות זיקות עקיפות יותר לטרור ? ) ; השלכות ההכרזה ( האם מדובר במנגנון מניעתי "רזה", הגורר בעיקר
|
|