|
|
עמוד:11
תקציר 11 הפרטית כל עוד לא התקבלה החלטה בערר, ושר המשפטים יעלה את הצעת החוק הפרטית לדיון מחדש בוועדת השרים, אלא אם ביקש השר העורר שהדיון בערר יתקיים במליאת הממשלה . אם לא הוגש ערר, החלטת הוועדה מקבלת מעמד של החלטת ממשלה . התנגדות להצעת חוק פרטית בוועדה אינה שוללת את האפשרות שחבר הכנסת יעלה את הצעתו לקריאה טרומית, אך לפי תקנון הממשלה, אם הצעת חוק פרטית לא אושרה בוועדת השרים לחקיקה, ובכל זאת הועלתה לדיון מוקדם, עמדת הממשלה תהיה להתנגד לה . כלומר סיכוייה לעבור קריאה טרומית קלושים בהינתן הרוב הקואליציוני ועבותות המשמעת הקואליציונית . בין הכנסת ה- 15 לכנסת ה- 20 רק כ- % 40 בממוצע מההצעות שהונחו על שולחן הכנסת הגיעו לדיון בוועדה, ושיעורי ההצלחה שלהן אינם גבוהים : שיעור התמיכה של ועדת השרים בהצעות חוק פרטיות שהגיעו לדיון בוועדה היה בממוצע כ- % 25 בין הכנסת ה- 15 לכנסת ה- ,19 ובכנסת ה- 20 עמד שיעור זה על % 16 בלבד . סיכויי ההצלחה משתנים בהתאם למקור היוזמה : הצעות חוק של חברי קואליציה זוכות לשיעור התמיכה הגבוה ביותר, או לפחות לדחיית הדיון בהן ( לא התנגדות ) , אחריהן במדרג נמצאות הצעות חוק פרטיות ביוזמה משותפת של חברי קואליציה ואופוזיציה, ולבסוף הצעות חוק פרטיות מטעם חברי אופוזיציה . כמחצית מהצעות החוק הפרטיות שאושרו בוועדה בכנסות ה- 15 – 20 צלחו את כל שלבי החקיקה והפכו לחוקים . הסיבה העיקרית להפיכתה של הוועדה לגורם מרכזי בתהליך החקיקה, וכן לבולטות הציבורית והתקשורתית הגוברת שלה, היא הגידול החד במספר הצעות החוק הפרטיות המועברות לדיונה ומחייבות את התייחסותה . לצידה אפשר למנות סיבות נוספות, ובהן הפוליטיזציה המופרזת של הליכי החקיקה והחלשת מעמדו של השיח המקצועי בהליכים אלה ; היחלשות מעמדה העצמאי של הכנסת בהליכי החקיקה והתחזקות המשמעת הקואליציונית ; ביקורת פומבית וקולנית של גופי חברה אזרחית ושל חברי כנסת, בעיקר מהאופוזיציה, על התנהלותה של הוועדה במחשכים ; וסיקור תקשורתי גובר של הצעות חוק פרטיות . לנוכח זאת התעוררו כמה דילמות הנוגעות לתפקוד הוועדה, בעיקר בנוגע להצעות חוק פרטיות :
|
|