|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 169 | יוצאת לאור - ועדת השרים לענייני חקיקה מחקר זה מבקש לבחון את אופן פעולתה של הוועדה, מתוך התמקדות בממשק בין הרשות המבצעת והמחוקקת באשר להליך החקיקה, ובפרט בחקיקה הפרטית בשלב שלפני הקריאה הטרומית . המחקר מתאר את ההיסטוריה של הקמת הוועדה, העיגון החוקי לפעולתה, הרכבה וסמכויותיה, דרך פעולתה ונתונים לגבי החלטותיה, כולל לראשונה ניתוח העררים שהשרים מגישים על החלטותיה . המחקר גם בוחן בקצרה את הסיבות לשינוי שחל במעמדה של הוועדה וכן דן בדילמות מרכזיות שעבודת הוועדה מעוררת, בהן הפגיעה האפשרית של פעולתה בעקרון הפרדת הרשויות והיעדר השקיפות והדיווחיות . תרומה מיוחדת יש למחקר זה בהיבט ההשוואתי, בהצגת מוסדות מקבילים בדמוקרטיות אחרות . לבסוף, המחקר מציג שורת המלצות לשיפור עבודת הוועדה לטובת טיוב וייעול הליך החקיקה וקידום האינטרס הציבורי . כאמור, בראש הוועדה עומד שר המשפטים, והוא קובע את סדר היום שלה ומנהל את ישיבותיה . שאר חברי הוועדה הם שרים המייצגים את סיעות הקואליציה השונות ומספרם משתנה . ישיבות הוועדה סגורות לציבור ולתקשורת . דיוני הוועדה מתקיימים בכל הרכב, ואין דרישת קוורום לקבלת החלטות . בישיבות הוועדה משתתפים גם היועץ המשפטי לממשלה או נציגו ; משפטני מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, המציגים את חוות הדעת המשפטיות מטעמם ; וגורמי מקצוע נוספים מהמשרדים השונים הרלוונטיים לדברי החקיקה הנידונים . בכל ישיבה של הוועדה נידונות כ- 30 – 40 הצעות חוק, רובן הצעות חוק פרטיות ורק אחדות — ממשלתיות . הצעות החוק הממשלתיות מגיעות אל הוועדה לאחר הליך הכנה ארוך שכולל הכנת תזכיר, קבלת הערות מגורמים שונים, כולל הציבור, ועבודת הכנה מאומצת של אנשי המקצוע במשרד המשפטים ובמשרדי הממשלה האחרים . הצעות החוק הפרטיות מגיעות לדיון בוועדה בדרך כלל לפחות 45 יום לאחר שהונחו על שולחן הכנסת ( אלא אם קיבלו פטור מחובת הנחה ) . האפשרויות העומדות בפני הוועדה בתום הדיון בהצעת חוק פרטית הן תמיכה ( או תמיכה בתנאים מסוימים ) , התנגדות ( גם תיקו נחשב להתנגדות ) , דחיית הדיון למועד אחר או אי-נקיטת עמדה . לאחר הכרעת הוועדה שר יכול להגיש ערר על ההחלטה . אם הוגש ערר, עמדת הממשלה תהיה להתנגד להצעת החוק
|
|