|
|
עמוד:66
| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 66 המשך "פטפטת" מעמוד 43 . . . המשך ״נעם שפירא״ מעמוד 33 . . . כלכלתה של מצרים דאז, שגובש ונכתב על ידי סרן אבי גורביץ ( גור-אריה ) , וסיכומו היה שלמצרים ולסאדאת אין מוצא אלא להמשיך ולהתמקד בשיפור ובפיתוח כלכלתה, משאביה והתל"ג [ תוצר לאומי גולמי ] שלה ( בשל הכנסות גדולות במט"ח מהתעלה שנפתחה מחדש ; הכנסות מענף התיירות הגוברת וגדלה מהמערב למצרים ; והשקעות והלוואות נכבדות ממדינות מערביות ) . אבי גור-אריה הראה במחקרו, גם במספרים, שהסיוע הכלכלי – המלוות וההשקעות שמצרים קיבלה מהמערב ( כולל מארצות-הברית ) בכל אחת מהשנים 1974 - 1976 – היה גדול פי כמה מהסיוע של ברית-המועצות וגרורותיה בכל השנים, ולא בר השוואה בכלל . המסקנה המתבקשת מכך, שפני מצרים וסאדאת היו למערב, ומכאן גם שלא היה למצרים ולנשיא סאדאת עניין או אינטרס לפנות ולהתכונן למלחמה נוספת נגד ישראל . כל זאת, היות שבמקרה כזה מצרים תאבד את כל היתרונות וההשקעות הכלכליות שציינתי לעיל . שלמה גזית קרא לי ללשכתו וביקש ממני שאשמיט את המסקנות והסיכום של המחקר ואשאיר רק את העובדות הכלכליות כשלעצמן . הוא הוסיף ואמר לי דברים ברוח זו, 'אלי, איך אני, כראש אמ"ן, כשנתיים בלבד אחר מלחמת יום הכיפורים, שגרמה לרעידת אדמה בישראל ולאלפי קורבנות, יכול להוציא סיכום אמ"ני- מחקרי שאין פני סאדאת למלחמה נוספת נגדנו ושיצא שכרה ( של מצרים ) בהפסדה לטווח ארוך, באם היא תבחר בדרך של חידוש המלחמה ? כל זאת, הגם שהעובדות הכלכליות והמסקנות הנגזרות מהן נכונות . שנה נא את המסקנות והסיכום שלכם'" . אלי הלחמי הוסיף כי הסיכום והמסקנות של המחקר הכלכלי תואמו לפני הפצתם לצרכנים עם אנשי "הזירה המערבית", כך שזה רק מחזק את דברי הרנוף באשר ל"אווירה" המחקרית והאמ"נית ששררה דאז . . . מאידך גיסא, שלמה גזית ז"ל שהיה ידוע בזהירותו, לא היה, ככל הנראה, בסוד המגעים הסודיים שהתנהלו באותה עת בחסות המוסד עם המצרים בתיווך המרוקאים, ולכן לא יכול היה לנהוג אחרת . " עד כאן עדותו של אלוף-משנה ( בדימ' ) אלי הלחמי, והדברים מעידים על האווירה ותפישת התפקיד שהייתה באותן השנים, שלאחר כישלון אמ"ן בהתרעה לקראת מלחמת יום הכיפורים ב- 1973 . תגובות נא להפנות ל : yossibenari @ gmail . com המשכים . . . כלשהי בוועדת המשנה בכנסת, בדיון סודי, ולא חלפה שעה לאחר מכן והמידע הודלף . . . "ברגע שאין אמון וקיים חשש שמידע יודלף, אין עומק בדיון", גילה על דיוני הוועדה שהוא עומד בראשה וכי משתתפיה מודעים לכך, "אנו מקפידים לא להכניס טלפונים ניידים לדיונים סגורים, שכן זו הסכנה האמיתית" . "בעולם ה'קודם' – הציבור ידע רק את מה שפורסם . פעם נעצרתי בקפריסין . הסוד היה שמי האמיתי . תדרכו את בני משפחתי . לפתע, הגיע עיתונאי לבית אבי בנהלל, ביקש כוס מים ונכנס לבית, שם ראה את תמונת אחי שנהרג בקרב . הוא העיר על הדמיון בינו לבין העצור בקפריסין . פעם, במוסד, היו לכל אגף את ה'סודות' שלו . טכנולוג לא ידע, למשל, לצורך מה הוא מפתח את המוצר . בשלב מסוים הבנו ש'עד הגדר' הכול פתוח . זה שיפר את שמירת הסוד" . "ביחס לריאיון בטלוויזיה של ראש המוסד היוצא יוסי כהן עם אילנה דיין, שוחחתי עם אילנה, ואמרתי לה שחלק ממה שנאמר זה סוד גדול . משום מה הצנזורה לא פסלה . לא כעסתי על אילנה, אלא על מישהו אחר . לא נוח לי לדבר על יוסי, יש לו הרבה זכויות . היה בינינו 'קירור יחסים' לכמה חודשים, אחרי שאמרתי לו את דעתי . גם מסיבת העיתונאים של דגן, בשעתה, לא הייתה במקום" . העיתונאי הבכיר נחום ברנע, "הדלפה – מונח לא מוצלח . הנוהג שבו מנגנונים מדינתיים מוצאים דרכים לא פורמליות להעביר אינפורמציה, ברוב המקרים הוא בבחינת 'שמן על המנגנון' ולא מים . מדובר בתהליך דמוקרטי, שאפשר לאהוב או לא לאהוב אותו . עם תלונות יש לפנות לפוליטיקאים ולא לעיתונאים, באשר אנו הצד המקבל", הציג את זווית ראייתו . לדוגמה, הציג את נסיעתו של בני גנץ, שר הביטחון לסינגפור . בשובו משם, נחת בפריז . ברנע שוחח עם דוברו של השר וידע שהצנזורה חסמה את פרסום היעד – סינגפור . הטור שלו ראה אור אחרי שגנץ כבר היה בביתו בראש העין, לברנע נחשב הפרסום כ"עבירת צנזורה" . עיתונאים הם ספקי תוכן . . . "ההסכם הקיים מושתת על אמון הדדי, המשחרר מטעויות הגוררות נזק לאמינות הכותבים . . . צריך 'לחשוב מחוץ לקופסה' . האם האנשים במערכת מרגישים שהם משוחררים מאחריות, בגלל שיש צנזורה ? ", שאל מבלי לקבל תשובה . . . "השאלות היו : מי מזין את התקשורת ואיך הוא עושה זאת . למעשה אין יותר 'עיתונאים' ובעצם המקצוע מוגדר כ'ספק תוכן' . כשעיתונאי יוצא לסקר ביקור של ראש ממשלה בחו"ל, הוא נדרש מייד עם הנחיתה לתת אמירה כלשהי, עוד לפני שדיבר עם מישהו . אחרי שאמר את ה'לא כלום' שלו, ממתינים 45 דקות שנשיא ארצות-הברית יפתח את דלתות החדר שבו נערכה הפגישה לצילום המשותף . . . בינתיים הבחור משדר ללא הפסקה סיפורים, מבלי לדעת דבר . אני מעיד על עצמי – כשייך לעולם הולך ונעלם" . "אתם מדהימים אותי . יוסי כהן מחליט שהוא פותח את הפה, במה אשמה אילנה דיין ? כאשר מאיר דגן ז"ל סיים את כהונתו כראש המוסד, הוא הזמין ביום האחרון לכהונתו עיתונאים למוסד, שהובלו בכלי רכב למטה המוסד", הדגיש את כיווני הרוח בשושנת הרוחות של מדליפי התוכן ל"ספקי התוכן" – העיתונאים . פרופסור חיליק לימור סיכם במבט צופה עתיד, "אנחנו צועדים בהדרגה למציאות שבה לא צריכים עיתונאים, הרי כל אחד יכול לצלם . עיתונאי, שמדווח על משהו, צריך לקחת בחשבון שייתכן ומישהו מצלם את אותו אירוע מזווית אחרת ומציג משהו שונה" . שיווק יחידות מיוחדות הוא חלק מהשינוי . . . בסיום רב-השיח, העיר תא"ל ( מיל' ) דר' אפרים לפיד באשר לשינוי העובר על התחום הנדון בסדנה, ונתן כדוגמה את ממשק הפעילות בין יחידה 8200 לדובר צה"ל, כמו גם בין יחידות מסווגות אחרות, במטרה לקדם "שיווק" למתגייסים פוטנציאליים . מתקיימת "מדיניות פרסומים", אך מה שסודי – נשאר סודי . מתרחב גם מושג ה"השפעה", המוכר לנו מן העבר כל"פ ( לוחמה פסיכולוגית ) ואין להתעלם מכך . . . הוסיף לפיד זווית נוספת לסדנה המרתקת . האחד, המצב הקיים עדיף על פני שינוי ; והשני, העיתונות חוששת ליטול על עצמה אחריות מה הם מבחני כניסת מידע מסווג לערוץ תקשורת ? למיטב ידיעתי אין כאלה
|
|