|
|
עמוד:65
| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 65 המבצע המודיעיני להחדרת הסוכנת א' לצמרת השלטון המשתה אכן התקיים בהשתתפות המן, וכטוב ליבו ביין פנה המלך שוב לאסתר : "מַה - שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ ; וּמַה - בַּקָּשָׁתֵךְ עַד - חֲצִי הַמַּלְכוּת, וְתֵעָשׂ" . אסתר הרגישה כי השעה אינה ראויה עדיין לחשוף את בקשתה ויש צורך בהבשלה נוספת . לכן, היא הזמינה אותו ואת המן למשתה נוסף שהיא ארגנה למוחרת היום . המן יצא מהמפגש הזה שָׂמֵחַוְטוֹב לֵב, אבל מצב רוחו השתנה כאשר הוא הבחין בכך שמרדכי אינו משתחווה לו, ולכן בעצת אשתו זרש – הוא החליט לתלות אותו . יד נעלמה . . . סביר להניח כי אסתר היא זו שדאגה לכך שהמלך יזכור את המידע שנתן לו מרדכי על ניסיון המרד של בגתן ותרש . לפי הכתוב, שנתו של המלך נדדה והוא החליט לעיין באותו לילה בספר דברי הימים של הממלכה, שבו נמצא הסיפור . יד נעלמה דאגה לכך . . . האם זו אסתר ? במהלך הערב היא, ככל הנראה, הזכירה לו את סיפור הצלת חייו והציעה לו לעיין בתיקי הארכיון בהקשר זה . כך בשעת לילה מאוחרת הוא גילה שמוסר המידע, מרדכי, שהציל אותו – לא תוגמל בצורה כלשהי . המן הגיע למוחרת היום לחצר המלך כדי לעדכנו בכוונה לתלות את מרדכי היהודי, אולם בטרם הספיק לעשות זאת, שאל אותו המלך מה לדעתו צריך לעשות לאיש "אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ" . המן היה סבור כי המלך התכוון אליו והציע לו להרכיבו על סוס בחוצות העיר ברוב הוד והדר, תוך קריאה כי ״ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו״ . המלך הורה להמן לבצע את הצעתו ולהוביל את מרדכי ברחבי העיר בהתאם . גם באותה שעה, ניתן להניח כי ידה של אסתר הייתה מעורבת . . . המלך, שקרא את התיק ומצא כי מרדכי לא תוגמל, התייעץ עם אסתר, מוסרת המידע, איך אפשר לתגמל את מרדכי . והמלכה היפה היא זו שהציעה לו את רעיון הובלתו של מרדכי בחוצות העיר . היה זה הפרק הראשון בתוכניתה של אסתר להשפיל את המן . ההפללה . . . המשתה השני התרחש, אף הוא לבקשתה של אסתר, ביום המוחרת בהשתתפות המלך והמן . במהלך המשתה, שאל שוב המלך את אסתר "וּמַה - בַּקָּשָׁתֵךְ עַד - חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ" . בשלב זה, הרגישה אסתר חזקה והחליטה להנחית את המכה המכרעת על המן . היא חשפה למעשה את דבר יהדותה וסיפרה למלך על המזימה לחסל ולעשוק את העם היהודי, לו היא שייכת : "כִּי נִמְכַּרְנוּ אֲנִי וְעַמִּי, לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד" . רק בשלב זה, אסתר הרימה מסך וגילתה למלך את מוצאה היהודי . היא העריכה בוודאות גבוהה כי המלך שבוי בקסמיה וכי אין סכנה שיבולע לה בגין מוצאה . המלך היה נרעש מאוד מהגילוי ושאל מי הוא זה שרוצה לעשות זאת . היא כמובן השיבה בנוכחות המן : "אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה" . חמתו של המלך בערה בו מן הגילוי, והוא יצא מן המשתה אל הגינה, כדי להירגע ולהחליט מה לעשות . כאשר המלך יצא להירגע בגינה, המן, שהבין כי כָלְתָה אֵלָיו הָרָעָה מֵאֵת הַמֶּלֶךְ , ניסה לדבר על ליבה של אסתר ולשכנע אותה לחזור בה מהדברים . היא הבינה שהמלך אמור לחזור לחדר, ולכן היא גרמה להמן לבקש על נפשו כשהוא יושב על מיטתה . מטרתה הייתה לתת למלך מצג-שווא, לפיו מנסה המן לתקוף אותה מינית, את המלכה ! המלך חזר לחדר, וכאשר הוא ראה את המחזה הזה, הוא רתח מזעם וקנאה ואמר : "הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת - הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת הַדָּבָר יָצָא מִפִּי הַמֶּלֶךְ" . המן מושפל עד עפר : "וּפְנֵי הָמָן חָפוּ" . סוף טוב הכול טוב . . . זה השלב שבו המבצע הגיע לשיאו ולסיומו הטוב . המלך החליט לתלות את המן על העץ, שייעד לתלות עליו את מרדכי . התוכנית המבצעית של אסתר הצליחה מעל ומעבר למשוער . המן וגם בניו נתלו . מרדכי מונה לבעל תפקיד בכיר בחצר המלך : "מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו דֹּרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וְדֹבֵר שָׁלוֹם לְכָל - זַרְעוֹ" . צווי המלך לחיסול העם היהודי בוטלו מכול וכול, ושליחים יצאו לכל הממלכה כדי להודיע על כך . לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְשָׂשֹׂן וִיקָר . לא זאת אף זאת, פחד היהודים נפל על העמים המרכיבים את הממלכה הפרסית והם החלו להתייהד : "וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי - נָפַל פַּחַד - הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם" . שתי מילות המפתח המאפיינות את המגילה הן "וְנַהֲפוֹךְ הוּא" . ואכן מבצע מודיעיני מפואר שנוהל בידי אישה יהודייה הוא זה שגרם למהפך הגדול . בניגוד לכתוב : "עַל - כֵּן קָרְאוּ לַיָּמִים הָאֵלֶּה פוּרִים עַל - שֵׁם הַפּוּר" . . . אך אין מדובר כאן רק במזל . בקריאה מדוקדקת של המגילה, מדובר בתכנון ארוך-טווח של מבצע מודיעיני, מורכב ורגיש, שהצליח . חשוב לזכור כי במבצעי מודיעין מסוג זה, שבהם נדרשות תושייה ותעוזה יוצאות דופן, יש גם צורך במרכיב המזל . די אם פעולה אחת תשתבש באופן אקראי, במהלך המבצע, כדי לגרום לכישלון קולוסאלי וכבר היו דברים מעולם . . . . ואמר תומאס ג'פרסון , שהיה מהאבות המייסדים של ארצות הברית ונשיאה השלישי בין 1801 ל- 1809 : "אני מאמין גדול במזל, ואני רואה שככל שאני עובד קשה יותר – יש לי יותר ממנו" . מרדכי ואסתר בציור של ארט דה חלדר ( ויקיפדיה )
|
|