|
|
עמוד:45
יוסף מוצפי בן שמחה ועזרא נולד בי"ז בכסלו תרצ"ב, ב- 27 בנובמבר 1931 נפטר בכ"ה בחשוון תשפ"א, ב- 12 בנובמבר 2020 נולד בשנת 1931 בעיר קלעאת צאלח, עיירה במחוז עמארה שבדרום עיראק . מספר שנים לאחר מכן, עבר עם משפחתו להתגורר בעיר בצרה . יוסף היה תלמיד מצטיין, שסיים את בית הספר התיכון עם תעודת בגרות במגמה הריאלית, והיה מיועד להתחיל את לימודי הרפואה באוניברסיטת בגדאד . בגיל שש- עשרה, בהיותו תלמיד תיכון, התגייס לתנועה ציונית מחתרתית בעיראק שנקראה "התנועה", ופעל תחת שם הקוד "בנימין" . הוא שימש כמדריך ורכז אזורי לפעילות, העביר חומר פרסומי מעיר לעיר, כשהוא מסתכן בהשלכה לכלא לוּ נתפס, והקים "סליק" חשאי בחצר בית הוריו, שכלל כלי נשק ורימונים שנועדו להגנת הקהילה היהודית בעת הצורך . אם הסליק היה מתגלה, היו מוציאים את כל משפחתו להורג . על פעילותו זו קיבל את אות "העל"ה" . בשנת 1951 כשהוא בן שמונה-עשרה, עלה לארץ בגפו וחבר למשפחתו שהייתה בארץ במחנה המעבר "שער עלייה", ולאחר מכן עבר עם משפחתו למעברת רמת ישי . עד גיוסו לצה"ל, עבד בחקלאות ובבנייה, ולא בחל בשום עבודה בשם הציונות שהייתה טבועה בו מאז ומתמיד . שירת בצבא בחיל האוויר ולאחר שהשתחרר עבד ברשות המיסים, ומשם עבר למשרד השיכון, שם כיהן במשך שלושים שנה כמנהל האזור הצפוני של המגזר הערבי . במסגרת תפקידו, נפגש תדיר עם שר השיכון, וקיבל את ניהול ושיקום העיר קלקיליה לאחר המלחמה . במקביל לעבודתו במשרד השיכון, סייע רבות לשירותי הביטחון המקומיים והפעיל את אחד הסוכנים הגדולים בגדה . במסגרת שירותו במילואים עבר ליחידת המודיעין 504 , שם חקר שבויים, גייס סוכנים, חבר לפלנגות הלבנוניות במהלך מלחמת לבנון, ואפילו התחזה לאסיר פלשתינאי כדי לדובב מחבלים . יוסף שלט בתרבות הערבית, הכיר ואהב את המוזיקה, את עולם האסלאם, היה בקיא בקוראן, וכמובן ידע את השפה הערבית על בוריה ועל כל ניביה . בגיל 40 סיים תואר ראשון בכלכלה ובמזרח תיכון באוניברסיטת חיפה . בגיל 42 , כשהוא נשוי ואב לשלושה ילדים, הוצע לו לקבל דרגות קצונה ייצוגיות והוא סירב . במקום זאת, הצטרף לצוערים בבה"ד 1 , שהיו בגיל ילדיו, וסיים קורס קצינים כהלכתו בהצלחה . בגיל 52 פרש ממשרד השיכון וגויס למוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים, שם עסק בפעילות חשאית כאיש מבצעים בארצות שונות במשך שש-עשרה שנים . היה בעל לב רחב ועזר לאנשים רבים . ייעץ וכיוון לא מעט צעירים וצעירות, פישר וגישר בין אנשים ומשפחות . יוסף מוצפי היה ציוני בכל רמ"ח איבריו עד יומו האחרון, אהב את המדינה, כינה אותה "המולדת", ותרם לביסוסה ולביטחונה שנים רבות מחייו הארוכים . הוא נפטר בכ"ה בחשוון תשפ"א, ב- 12 בנובמבר 2020 , והותיר אחריו אישה, שלושה ילדים, חמישה נכדים, נין אחד ומורשת מפוארת שמהווה סמל ומופת לצאצאיו . יהי זכרו ברוך . לזכרם כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד ( ירמיהו ) | גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 45 סגן-אלוף ( בדימ' ) אליעזר ( אלי ) דובדבני 1927 - 2021 אליעזר ( אלי ) נולד בתל אביב בשנת 1927 וגדל בגבעתיים . בגיל 16 התנדב למשטרת היישובים העבריים, היה נוטר, ולאחר מכן התנדב לארגון "ההגנה" . בארגון עבר קורס מפקדי מחלקות ( מ"מים ) והיה מפקד מחלקה . במלחמת העצמאות היה קצין המודיעין של גדוד 33 בחטיבת "אלכסנדרוני", וב- 13 במאי ,1948 יום לפני הכרזת המדינה, נפצע בקרב על כפר סבא הערבית, כשפגז של משוריין עיראקי פגע במשוריין שעליו פיקד . חמישה מפקודיו נהרגו ושבעת האחרים נפצעו . כעבור שבוע, ברח מבית החולים ושב לקרבות . בשנת ,1955 גויס ל"מוסד" . יחד עם רעייתו רבקה ובנו אלון, יצא לשליחות של "המוסד" בצפון אפריקה, כשבסיסו היה בפריז . אלי קיבל את האחריות להקים במרוקו ואלג'יריה מסגרות הגנה של הקהילות היהודיות . הוא הכשיר מפקדים, אימן בתחומים שונים ובכלל זה גם קשר ועזרה ראשונה . לאחר שובו מהשליחות, המשיך בשירות המילואים שלו ביחידת דובר צה"ל, שהייתה שייכת אז לאמ"ן, עד שנת 1983 . לאלי הוענקה סדרה של שמונה אותות מערכה, ואת התשיעי – אות המערכה המתמשכת בלבנון, לא הספיק לקבל, אף כי היה זכאי לו . בשנת ,1991 במלחמת המפרץ, פגע טיל סקאד, ששוגר מעיראק, ליד ביתם של אלי ורבקה . הבית נהרס . כדרכו, שוב הקדים אלי את זמנו, תכנן בית מודולרי שבתוך ארבעה חודשים יוּצָר, שונע במכולות מארצות- הברית והוקם במקום הבית שחרב . אלי הותיר אחריו שלושה בנים, שבעה נכדים ונכדות ושישה נינים – חמישה בנים ובת . ביום שלפני לכתו ( 30 במאי 2021 ) , אמר לבניו כי הוא שלם עם מה שעשה בחייו, מסתכל לאחור בסיפוק וכי הוא מוכן ללכת . יהי זכרו ברוך .
|
|