|
|
עמוד:43
| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 43 ומקום . בראש הדיון שלנו היום, בחרנו ( 'תרומת' אבי מושבי ) , להציב את המוטו : 'אין הברכה מצויה, אלא בדבר הסמוי מן העין'" . "אינפוכאוס" פרופ' יחיאל ( חיליק ) לימור פתח בסקירה היסטורית אקטואלית, שבמוקדה ציין תשע הערות : "הראשונה – מתחולל משבר כלכלי בתעשיית התקשורת : צניחה בהכנסות מתפוצת עיתונים וירידה בהכנסות מפרסומות . לדעתי, בעוד שלוש שנים נישאר עם ערוץ טלוויזיה אחד . יש צמצום דרסטי במספר העיתונאים . בארצות-הברית אין כמעט 'חדשות' ותחקירים עיתונאיים, וניכרת ירידה באיכות הסיקור . העיתונאים נאלצים לסקר מספר רב של נושאים שונים . המצב הכלכלי מוביל לגיוס כוח-אדם זול . אין כיום בתקשורת עוד את מעמד ה'נגדים', המוכר לנו במבנה הצבאי . הניסיון מועט ואין מי שיכשיר עיתונאים . מקצוע העיתונות פחות בטוח כלכלית ואין לו אופק תעסוקתי . יש עיתונאים, בישראל ובעולם, ששכרם הוא שכר המינימום במשק, ולעיתים אף פחות מכך" . "השנייה – היחלשות ה'ברונויות' הוותיקות וצמיחת 'ברונויות' חדשות : אלי עזור, המגזר החרדי, הערבי, שוק המקומונים . . . ", התכוון לדעיכתן והיעלמותן של אושיות מדיה ישנים, כמו עיתוני הבוקר ורבים מכתבי-העת . "השלישית – תחרות 24 / 7 בין אמצעי התקשורת לבין עצמם . ראשוניות ומהירות הם האתגרים הקובעים, לא המידע השלם, אף לא הדיוק" . "הרביעית – טשטוש הגבולות בין פרסומת לתוכן עיתונאי, או : השתלטות הפרסומת הסמויה" . "החמישית – תופעת 'הדלת המסתובבת' בין עיתונאות ליחסי ציבור" . "השישית – ריבוי ערוצים, או : החיים בעידן של 'אינפוכאוס' : מאות עיתונים וכתבי עת, עשרות תחנות רדיו, מאות ערוצי טלוויזיה, אלפי בלוגים, אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות ועוד" . "השביעית – האם האתיקה העיתונאית מתה ? ", שאל והותיר את השאלה תלויה בחלל האודיטוריום . פטפטת כביטוי של אי-לקיחת אחריות ? "השמינית – על מדליפים ומודלפים, או : למה מדליפים ? הינה 'מפרט' סוגי ההדלפות : הדלפה מקדמת, הדלפה מכשילה, הדלפת אגו, הדלפת תן וקח, הדלפת השתקה, הדלפת רוויה, הדלפת גישוש, הדלפת הלשנה, הדלפה של אזרחות טובה, הדלפה חברית ( או משפחתית ) והדלפת שוחד", הסביר פרופסור לימור את משנתו המלומדת על נבכי התקשורת ומסבכיה . "התשיעית – ה'פטפטת' מול שמירת הסוד, או : מדוע העיתונות בישראל אינה מתנגדת להמשך קיומה של הצנזורה ? ", והציע שני הסברים חלופיים ומשלימים לשאלה הנגזרת מזו המרכזית בסדנה : האחד, המצב הקיים עדיף על פני שינוי ; והשני, העיתונות חוששת ליטול על עצמה אחריות . ברב-השיח שנערך, שגם אותו הנחה כתרי, נטלו חלק : העיתונאי והפובליציסט, חתן "פרס ישראל" נחום ברנע ; חבר הכנסת רם בן ברק, המשנה לראש המוסד לשעבר ויושב ראש ועדת החוץ והביטחון ; תת-אלוף ( מיל' ) סימה ואקנין - גיל, הצנזורית הצבאית הראשית ומנכ"לית המשרד לעניינים אסטרטגיים לשעבר ; והפרופסור חיליק לימור . הינה לקט מובאות נבחרות מדבריהם, בשיח שהתפתח : סימה ואקנין - גיל, "גילוי נאות : במשך שש שנים לא דיברתי בנושא הצנזורה" . הצנזורית הראשית לשעבר ציינה מספר אנקדוטות, מתקופת כהונתה . להבנתה, הסודות ה"אמיתיים" של המדינה עדיין נשמרים כהלכה, "לא מתפרסמים דברים שאיננו רוצים שיצאו, כאלו המסגירים יכולות, ציוד, קשרים ועוד . נוצר כעין תמהיל בין האינטרסים של התקשורת לבין הצנזורה ובעלי-הסוד . הסכם ההבנות הקיים, הוא בבחינת ,WIN - WIN שאין סיבה לעזוב אותו", וציינה כי גם אמירות בעייתיות, כגון : "הקבינט התדרדר" ו"כשראיתי את ראש הממשלה מציג לציבור את סיפור הברחת הארכיון האיראני, התחלחלתי", חוסות תחת חוק העונשין . . . והאחריות מוטלת על אמצעי התקשורת ועל בעלי המידע : המוסד, השב"כ וכדומה . ", "עיתונאים צעירים אינם מכירים את הנושא . אין מתנהל שיח, ולכן מישהו צריך לשמור" . וביחס לריאיון של מאיר דגן ז"ל עם עיתונאים ביום סיום תפקידו, סיפרה כי "לפני שאמר דגן את דבריו, תדרכתי אותו בחדר הסמוך, כשיצא, אמר לעיתונאים בדיוק את מה שרצה . . . יש זילות של המושג סוד", הביעה את הערכתה המקצועית . פוליטיזציה של המידע חבר הכנסת רם בן ברק, "מהמקום שבו אני מצוי – מה שחשוב נשמר, וטוב שכך . קיים תהליך מסוכן שבו פוליטיקאים עושים שימוש במידע מודיעיני . השיא היה בחשיפת ארכיון הגרעין האיראני ובאופן היציאה נגד הסכם הגרעין . . . קידום אינטרסים פוליטיים על- מדינתיים, תופעה שהיא חלק מהעולם החדש" . הבהיר בן ברק וסיפר כי הרמטכ"ל הציג פעילות סדנת "פטפטת מול שמירת סוד" ״אתם מדהימים אותי . יוסי כהן מחליט שהוא פותח את הפה, במה אשמה אילנה דיין ? ״ מאיר דגן – אמר את מה שהיה על ליבו . . . שטאובר – עידן הדחף לרצות את הרחוב . . . ( ארכיון המל"ם ) ( ארכיון המל"ם ) המשך בעמוד 66 . . .
|
|