|
|
עמוד:7
| גיליון ,91 אדר ב' תשפ"ב, מרץ 2022 7 "תהליך ההפרכה מחייב כפירה מהותית בסמכות – הצבאית, השלטונית, הרבנית וכדומה" . זה האיש שההווה שלו הוא העתיד שלנו מעל השולחן, ומחליפה בשבריר של שנייה בכו תרת ממתגת שנייה, "העתיד הוא בלתי צפוי ! ", - כמובן . . . "הסייבר מגלם את היכולת לפרוץ למחשבים ולבצע בתוכם משהו . בתחילת שנות השמונים, החלה האנושות לעבור מאחסון מידע בתיקים פיזיים לאחסון במדיה ממוחשבת, ולכן נדרש למצוא דרך לחדור אליהם . זו תוצאה של תהלי כי הקטנת המחשבים ( מזעור ) והגברת העוצמה - והיכולת . מחשבים משולבים כיום ברוב תחומי החיים . . . לכן, המודיעין פנה לסייבר ! הייתה עוד סיבה : מרכזיוֹת הטלפונים המכניות הוחלפו בשרתי מחשבים . זו הסיבה שארגוני המודיעין בעולם עוסקים בסייבר . ניתן לומר כי עד לפני כעשור פריצת מחשבים יועדה לחשיפת מידע" . הוא חוזר לסוף שנת 19', שבה מונה לה- נהיג את המחקר והפיתוח ( מו"פ ) של צה"ל . כרקע לדבריו מציין את "הלם העתיד", ספרו של אלווין טופלר , אחד מכמה ספרים שצוינו במשך שני המפגשים . "מרגע הופעת האינ טרנט, הרשת הדגימה יישומים שנחשבו לד- מיוניים והפכו למציאות . כראש מו"פ, חשבתי - כיצד מגנים על ישראל במלחמה הבאה מתקי פות מטוסים . . . קיימות שלוש שיטות : הקינטית, - דהיינו פגיעה פיזית, זו הישנה ; השנייה היא לו חמה אלקטרונית, שמטרתה בלבול המערכות - של האויב ; והשלישית – סייבר, כלומר החדרת וירוסים עוינים למחשבי המטוסים או המער כות השולטות בהם . הלכתי לאהוד ברק, שהיה - אז הרמטכ"ל והסברתי לו שיש להקים יחידה ללוחמת מחשבים . ברק אישר לי להקים יחי דה חדשה ונתן לי 75 תקנים . אף אחד לא רצה - לקבל אותם, כי כולם חשבו שמדובר במדע בדיוני . בסופו של התהליך, הגעתי לאלוף-משנה ספנחס בוכרי שהקים יחידה כזו בצריף ריק בי- חידה שלו" . "במציאות התברר שקשה מאוד להחדיר וירוס ל'מחשבים' של מערכות הנשק של האויב, כי לא היה סטנדרט קבוע וכל מחשב היה שונה לגמרי מחברו . קל יותר היה לתקוף מחשבים שיוצרו במערב . אליה וקוץ בה : באותן שנים רק מדינת ישראל הייתה באמת ממוחשבת וזה הפך אותה לפגיעה מאוד . כתבתי מכתב לראש הממשלה על הפגיעוּת, ובעקבותיו הוקמה ( ב- 2002 ) יחידת ראש הממשלה לאבטחת סייבר של תשתיות קריטיות בישראל . . . ב- 2010 מישהו תקף את הצנטריפוגות בנתאנז שבאיראן . זה 'סיפור טוב' והוא תפס מייד כותרות בתקשורת הבין-לאומית . זו הייתה הפעם הראשונה שבה הודגם נזק פיזי – הצנטריפוגות קרסו – באמ צעות הסייבר . כך, התמניתי בשלהי 2010 על - ידי ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, לעמוד בראש צוות משימה שיכין את ישראל לעלייה הצפויה באיום . המלצתנו המרכזית הייתה 'לצאת מהארון', להוציא את הסייבר משליטה בלעדית של גופי הביטחון, ולהפוך את העי סוק בו ללגיטימי לכל מרכיבי החברה : תעשייה, - אקדמיה, ממשלה וכדומה . התוכנית אושרה על ידי הממשלה בנובמבר 2011 . באותה שנה לא הייתה באף מוסד אקדמי בעולם מחלקה ללימוד סייבר . כיום בישראל הלימוד הוא רציף ומתחיל בתיכון . זה כשבע שנים שיש כבר בג רות בסייבר, הכשרה צבאית טכנולוגית בתחום - וקשת רחבה של אפשרויות העסקה מקצועית אחרי השירות הצבאי" . בן-ישראל ( כיום ראש המרכז למחקר סייבר באוניברסיטת תל אביב ) , מציין את ההישגים של התוכנית : "ישראל אוחזת כיום בעשרה אחו זים משוק הסייבר העולמי ! ההשקעות של המ- גזר העסקי העולמי בחברות סייבר ישראליות – - היו ב- 2018 % 18 מסך ההשקעות, ב- 2019 % ,21 ב- 2020 % 31 ובשנת 2021 % 14", הוא מאריך באתנחתא שבין המשפטים, "אנחנו מקבלים השקעות לתחום הסייבר יותר מהאמריקאים, כי יש ברשותנו את כל ה'אקו-סיסטם' . כל זה כבר מאחורינו ועכשיו עלינו לעשות את הצעד הבא", הוא מדווח ומסכם, "ב 2018 מוניתי עם פרופ- סור אביתר מתניה למצֵב מחדש את הבינה המ- לאכותית, ולהפוך את ישראל לאחת המדינות - המובילות בעולם בתחום" . חטיבת "גולניבוט" ? עוד רחוקה הדרך ! פרופסור בן-ישראל העמיד ב 2018 עוד מס- גרת למצוינות לאומית, בתחום הבינה המלא- כותית . הוא לא מסתיר את גאוותו על שותפיו - לעשייה . כפי שבתוכנית הסייבר ב- 2011 תרמו כמאה מתנדבים מהשורה הקדמית בתחום, את מרצם ומקצועיותם למשימה הלאומית, הרי שלמשימת הבינה המלאכותית התנדבו שלוש מאות יודעי פרד"ס [ פשט, רמז, דרש, סוד ] מעידית התחום בישראל . לדאבונו, התוכנית לא התקדמה בגלל הבחירות, ונכנסה לתהליכי אישור רק לאחר אישור התקציב בשלהי 2021 . נושא ה - Artificial Intelligence ( -AI ) הפך מבלי משים לדיון מסביב לשולחן השיח . בן-יש ראל חונך את הדיון ומציע, לצד קידום יכולות - נמרץ, לא למהר ולהמליך את הטכנולוגיה מהר מדי . להערכתו, היום שבו מחשב יוכל לתפוס את מקומו של האדם בקבלת החלטות באופן גנרי, עדיין רחוק . מצד שני, "הבינה המלאכותית מאפשרת למחשבים לבצע עבודות חישוב וס ריקה במהירות עצומה, ועל כך אין עוררין . אך - רצוי לחדד את הנקודה שאלו מערכות האמו רות ללמוד מהשגיאות שהן מבצעות . וכאן יש - עדיין לא מעט בעיות טכנולוגיות וערכיות לפ תור" . הוא מסביר כמה וכמה סוגיות המצליחות - לחבר בין היכולת ללמוד לבין האפשרות שה פתרון של המכונה עלול לסבך מאוד את יוצ- ריה ומפתחיה . בן-ישראל מציב היררכיה ברורה - של יכולות ועוצמות מחשוב, ומתייחס גם לעידן המחשבים מבוססי טכנולוגיית קוונטים . הוא דוחה על הסף את האפשרות להקמת חטיבת לוחמים רגליים - רובוטיים בטווח הנראה לעין, ומציע להמתין עד אשר יהיו בידינו מחשבים קוונטיים, לא פחות . עם הרמטכ"ל, אמנון ליפקין שחק ושאול מופז אפילוג חשבון פשוט – המפגש הזה, שנמשך כא רבע שעות, כלל כ- 25,000 מילים – נטו ! - כמראיינים, היה עלינו לבור את הבר מהת בן . . . לכדי פחות מעשרה אחוזים מהנאמר . - דא עקא, שכול מה שסיפר לנו בן-ישראל הוא בבחינת בר ללא תבן, מסקרן, מרתק ואיכותי . בחרנו להתייחס לאותם עניינים, על פי הבנתנו, המתכתבים עם קהל קוראי כתב העת שלנו וברוח קהילת המודיעין לשלוחותיה . וברוח הדברים הללו, מתעלמים לרגע קצ רצר משפת החסר, העזנו, כמראייניו של - פרופסור ( האלוף במיל' ) יצחק בן-ישראל, לסיים בארבע מילים במקום באחת תודה, נהנינו מאוד והחכמנו !
|
|