|
|
עמוד:11
11 11 מבוא בין הדעות השונות בציבור הישראלי, מתוך מטרה לתת ייצוג למגזרים שונים ולעמדות שונות . עם זאת, ניסיונות אלו טרם הצליחו לבטא נאמנה את מרחב הדעות הישראלי – ואף בתחילתו של העשור השלישי של המאה ה - 21 קיים ייצוג חסר לעמדות שמרניות שתפוצתן גבוהה בחברה הישראלית . השינוי השני, שאינו קשור כמובן רק לתקשורת הישראלית, הוא צמיחתו של השיח ברשתות החברתיות, והמינוף של השיח הזה על ידי הפוליטיקאים . עמית סגל סיפר בהרצאותיו על התקשורת בישראל ששני השינויים האלה הצליחו, לפי דעתו, להביא למצב שבזירה התקשורתית לא קיים יתרון מובהק לאף צד ; יתרון שהיה קיים לפני כן לצד הפוליטי השמאלי . לדבריו, התקשורת הפכה משחקן אקטיבי במגרש הפוליטי לכדור, שכל אחד מהצדדים בועט בו ומשחק איתו לפי צרכיו . אני מסכים כמעט לחלוטין עם האבחנה הזאת . אני חושב שרוב הציבור בישראל מבין - גם בעזרת השיח ברשתות החברתיות וגם בגלל אירועי העבר - שהתקשורת משחקת במגרש הפוליטי, ובמאבקים פוליטיים אין קדושים או נבלים, ואין צד טוב וצד רע . מאבקים שמבוססים על תפיסות עולם ועל אידיאולוגיות הם מנת חלקם של כל העוסקים בפוליטיקה, ולכולם יש אינטרסים, גם לתקשורת שאמורה לשקף את המציאות ולא לעצב אותה כפי רצונה . מצד שני, עשור לאחר כניסתן של הרשתות החברתיות כמעט לכל בית, קיימת עדיין מסה קריטית של אזרחים שלא מתעדכנים בעזרת המתרחש בטלגרם, בפיד
|
|