|
|
עמוד:12
12 | מודלים של מדינה אחת – היבטים מעשיים ושומרון לתושבי המדינה מביאה לכך שיהיו בה יותר מארבעה מיליון פלסטינים, כאשר מונים ביניהם גם את אזרחי ישראל הערבים, קרי מתוך יותר מ- 11 מיליון תושבים — נכון לנתוני 2020 — קרוב לארבעים אחוזים מכלל תושבי המדינה יהיו פלסטינים . במרבית ההצעות לכינון מדינה אחת רצועת עזה אינה נכללת בשטח המדינה, וההיגיון ברור . ראשית, ברצועת עזה מתגוררים כשני מיליון פלסטינים ( יש הערכות שונות אשר למספר המדויק גם במקרה זה ) . לכן המשמעות של הכללת עזה בתחומי המדינה היא שקרוב למחצית מתושבי המדינה יהיו פלסטינים . נוסף על כך, הכללת עזה תצרף למדינה אזור עני ולא מפותח שיחייב השקעה רבה מאוד . יתרה מזאת, בשונה משטחי יהודה ושומרון, אין לעזה משמעות אידיאולוגית ואף לא ערך אסטרטגי רב מבחינתה של ישראל . נוסף על כל אלה, עזה אינה נמצאת כיום בשליטה ישראלית ואף אינה בשליטת גורמים פלסטיניים שמוכנים לנהל משא ומתן עם ישראל . הכללתה בשטח המדינה תחייב להשתלט עליה מחדש בכוח . מצד שני, כל עוד אין פתרון לרצועת עזה אזי אין פתרון מלא לסכסוך . בין שעזה תיכלל בתחומי המדינה ובין שלא, מצב של מדינה אחת מוביל לקיומו של מיעוט פלסטיני משמעותי במדינה . לאור הכוונה לשמר את האופי היהודי של המדינה, מיעוט זה יידרש לוותר על שאיפותיו הלאומיות, כך שצפוי להיווצר מתח פנימי בלתי נמנע במדינה . מתח זה והחיכוך הנובע ממנו צפויים להוות אתגר רציני ליציבותה של המדינה, ובפרט כאשר מדובר בשני עמים שמאחוריהם שנים ארוכות של עוינות, חשדנות ועימותים נוקבים . העימותים האלימים בין ערבים ליהודים בתחומי מדינת ישראל שהתרחשו במהלך מבצע 'שומר החומות' בחודש מאי 2021 ממחישים באופן ברור את המתח הזה ואת השלכותיו הבעייתיות האפשריות, גם אחרי עשרות שנים של חיים משותפים בשכנות קרובה ועם שוויון זכויות, לפחות ברמה הפורמלית . מעבר לכך, ככל שיוענקו לפלסטינים זכויות אזרחיות שוות במדינה אזי יש חשש שתהיה להם השפעה מהותית ברמה הלאומית, באופן שאינו מתיישב עם האינטרסים הלאומיים היהודיים, עד כדי ניסיון לבטל את האופי היהודי של המדינה . מנגד, אי-מתן זכויות מלאות לפלסטינים במדינה — כולל זכות להתאזרח ולבחור ולהיבחר לרשויות המדינה, חופש תנועה וזכות לבחור מקום מגורים, שוויון הזדמנויות וכל זכות יסוד אחרת המוענקת לתושבי המדינה ואזרחיה — מתנגש עם אופייה הדמוקרטי של המדינה . מרבית הדיון הציבורי בסוגיית המדינה האחת מתמקד בשאלה אם ניתן ליישב את הקמתה עם שימור האופי היהודי והדמוקרטי במדינה . המתנגדים לרעיון טוענים כי מדינה אחת תוכל להיות או יהודית או דמוקרטית, אך לא תוכל להיות בו בזמן גם יהודית וגם דמוקרטית — בעיקר בשל הסוגיה הדמוגרפית שהוצגה לעיל . המצדדים
|
|