|
עמוד:9
9ה ק ד מ ה באזור הבריטי של גרמניה, 'הבריחה'ידעתי שעם השחרור הפכה למפקדת אחראית על העברתם של שלושים אלף עקורים בדרכם החשאית לארץ . הוטבעוויפור שלה הועברו אלייהרגש של הס-מא שתקה . ועם זאת, צריבותיא ה, בי . תמונות נגטיב עמומות בילדות, מיפוי של אימה ומאבק וחולשה ואשמ זיכרון ההופכים לנדבכי עומק של-טרוםשרדות וארוס . אזורים שליה-עצמת סיפור, של מיתוס . עשרים שנה אחרי מותה, לא יכולתי עוד לחמוק מהחובה לספר את הזיכרון את מה שמעולם לא חייתי . אחרי שנים של התכחשות ושל 'לזכור'השתוק, אימאכרה שלאחרי זִ עקיפה, מה שנצרב תבע את חשיפתו . תרתי התייחסות תה ועדיין נותרו בחיים, בארכיונים, במפגש עםבתודעות הנשים ששרדו אִ בו העידה נגד אחד ממפקדי גטו קרקוב, ש התובע הגרמני במשפט בהאנובר ) דו"ח שעל'בריחה' בדו"ח שהופקד במוזאון ההגנה עם פירוט של פעילותה ב עם מיצפויבלתי ( , במפגש קיומו נודע לי מהערת שוליים אגבית בספר מחקר , אחי שנספה . פירורי אימא ק, בנה שלבגטו קרקוב הגננת של מארֶ היתהש עקבותא . " אנשי זק ידיעל חומרים, כמו קרעי רקמות שנאספות אחרי פיגוע עמומים של דמויות, של אירועים . והיתר ? האם כל אותם פרטים מטלטלים שנגלו לי אכן מספרים את סיפורה אמי ? האם הידע מעמיד מציאות ? האם העברת זיכרון משמעה קניית מידע ? של , אלא'זיכרון'של מי שלא היה שם ? שכן, למי שלא היה שם אין'זיכרון'ומהו ה המורכבת מצריבות הרגש'שואה' : בנייה של תמונת הכרה, 'העברת זיכרון'רק האינפורמציהשהוטבעו בנפש ובתודעה, ומשלל העדויות שנצברו . בין פיסות עם אירועים'סיפור'מתייצב הבדיון . הוא הכרחי כדי להשלים את החסר, לטוות של'םשָ'בין הכאן והעכשיו ובין ה – ולו חלקי – וכרונולוגיה, ליצור רצף . ' הפלנטה האחרת ' ר ? אחריות ? חובה ? וכלפיאך מהו אותו דחף כפוי להעביר את הזיכרון, לספֵּ העתיד ? ומהן צורות ההתנסחות והכתיבה של הזיכרון העבר ? ההווה ? אולי – מי המועבר, האישי, הקולקטיבי ? כיצד ניתן להעביר זיכרון מורכב של מאבק ורצח ? ,ואכזריות,יאוש, ובגידהיולהישרדות, ולחלופין זיכרון של חולשה, כיצד אפשר להעביר את ריבוי הפנים של השואה ? זאת ועוד, מהרגע שנכפתה ספר את מה שאמי שתקה, הבנתי שמה שחוויתי כסוד האינטימי החובה ליעלי אמי דומה עד סחרחורת לחוויותיהם של רביםחיי ויחסיי עםוהחבוי ביותר של אחרים . לא יכולתי עוד להתכחש לעובדה שהסיפור האישי ביותר שלי איננו השואה מורכב מקולות אישיים רבים ושונים, זיכרוןפרטי אלא סיפור משותף . גורלות הרבים והשונים שנלכדו באימי השואה . הוא מכיל לא רק את צאצאי כ
|
|