הקדמה

עמוד:8

מ י כ ל ג ו ב ר י ן 8 . אולם 8002- זיהתה אותה נכדתה כפאני חיים, ששרדה את אושוויץ ונפטרה ב . אס . אס : מאחורי העדשה נחשף מבטו הסדיסטי של איש הלצילום פנים נוספות הוא כבר הדיר אותה ואת יהודי יאנינה ממשפחת האדם, סימן אותם כפסולת ( אותה במצלמתו shot לחיסול . הוא לא שעה לתחינתה של פאני חיים, אלא לכד ) ) ו"יריית הצילום" הנאצית מטרימה את התיעוד העכשווי של רגעי אסון במקום עזרה ( . אך מבעד לנסיבות הצילום, מפרקת פאני חיים בעומק אנושיותה הגשת מקרבת אותנו אליה, הופכת אותנו לשותפי גורל, , . אס . אסאת מבטו של איש ה פכו את הזיכרון לכבוד לאנושיות ולמאבק הִוכרוזִ – תנו לא מפסיקה לתבוע מאִו במחיקת האדם . * * * אימי השואה, ניסחו במנשר את חובת העברתהניצולים, הנושאים בהווייתם את הזיכרון : אנחנו דור נצולי השואה הולכים ומתמעטים . בעוד שנים לא רבות לא יהיה עוד על כדור הארץ אדם שיוכל להעיד : 'אני זוכר את מה שאירע בשואה' . יוותרו רק ספרי זיכרונות ומחקר, תמונות וסרטים, ועדויות ניצולים . או אז יהפוך ן השואה מגורל כפוי, החתום בבשרנו ובנשמתנו, לייעוד היסטורי שעל זיכרו 1 האנושות ועל הדורות הבאים לשאת באחריות לצקת בו תוכן ומהות . שבעים וחמש שנה אחרי השואה, עם היעלמות דור הניצולים, מה יהיה זיכרון בהש השואה ? כיצד יועבר לדורות הבאים ? זו השאלה העומדת מולנו, בתקופה . המאבק על פני הזיכרון בכל עצמתותחוללמ * * * ניתוח פלסטי ,לאוב ( -רגה פוזר- עם בואה ארצה עברה אמי, רינה גוברין ) רגינה שאמי'ידעתי'והסירה מזרועה את מספרה מאושוויץ . בילדות המוקדמת לא , שהיא שרדה את האקציות בגטו קרקוב ואת מחנות פלשוב, 'בשואההיתה' ת וברגן בלזן ; שהיא ניצלה בכוחה של קבוצת ו בירקנאו, צעדת המו אושוויץ, ה ( , חילונית יחידה בין תשע י ) העשירי' הצענרשאפט ' עשר נשים שכינו את עצמן חרדיות . מעולם לא סיפרה לי על רצח בעלה הראשון, או על ריצתה אחרי משאית . גם לא לח בנה בן השמונה לתאי הגזיםהילדים מהקינדרהיים בפלשוב שבה שוּ 1 . לנוסח ה מנשר ניצולי השוא ( . 2002 גיל צבי, טייטלבאום ראול, גוטמן ישראל, שלו אבנר ) המלא ראו : אתר יד ושם, "מנשר ניצולי השואה" .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא