|
|
עמוד:13
31ה ק ד מ ה והוא אינו יכול להיוותר כלוא בשימורהעבר אלא נובע מההווה, יאירועמבט על ת את העתיד . הקורבניות אלא מוטלת עליו אחריות לעצב אחר , קיימנו דיון 4102- הוגש לכנסת ב ' חוק המסתננים ' כך, בין פגישותינו, כש מעמדם וגורלם של מבקשי המקלט האפריקאיםסוגייתציבורי ומשפטי ב וכתובות נאצה רוססו על חזית מרפאתו 'תג מחיר'פעולותבישראל . כשהתחוללו בפוריידיס, יצאו חברי הקבוצה להביע פא דרוזי ביקנעם ועל קירות מסגד של רו את הזדהותם עם הנפגעים . במקביל, הפנינו מבט אל מגזרים בחברה הישראלית מחויבות שהודרו מזיכרון השואה, למרות שגם כנגדם יצאה גזירת השמד, מתוך להעניק להם קול . ם לסיום מלחמת העולם , בשנת השבעי 5102-בפעילות הקבוצה הסתיימה השנייה . חיפשנו דרך הולמת לחלוק עם הציבור הרחב את התובנות שגובשו כננו שני ימי עיון פתוחים לקהל . מתוך מפגשי הקבוצה . כמקובל במכון ון ליר תִ היצירתי ? ואיך לחלוק את ריבוי הפנים של הזיכרון, וקיומיהממדאך מה עם ה חריות ? כך התגבשה ההחלטה לקייםהאישי שלו ואת התביעה לאממדאת ה כל אחד מהמבקרים לצאת, אשר תזמיןגם תערוכה 5102סביב יום השואה ריבוי הקולות התממש הן בהרצאות בימי העיון, הן ביצירות . למסע זיכרון אישי היקף שפתח את התערוכה,- אמנות שהציגו חברי הקבוצה, והן במיצב וידאו רחב גים אישיים של חברי הקבוצה בנושא ו קרנו מונול ובו עשרים מסכים שעליהם הו כל אלה מהווים את המסד לספר זה . הזיכרון . התערוכה ובהשראת עבודת הקבוצה התעוררה השאלה כיצד להכנת במקביל – לצקת את התובנות בתבנית שתאפשר לכל אדם להפוך את הזיכרון לאישי רים וכותבים נפגשהכתביעה הנוגעת בו או בה ישירות . קבוצה נוספת של חוק ועיצבה את הגדת ה"התכנסות – שנמשכו שנה נוספת – בהובלתי לדיון ומחקר הועברה ה"התכנסות ליום השואה" למחלקת הטקסים 6102-בליום השואה" . שבמכון שלום הרטמן לשלב הפיתוח וההנחלה בציבוריות הישראלית ובעולם . הנחלתה, מול מסורת בטיי חיבור הגדת ההתכנסות וההעקרונות שהנחו את עיצוב זיכרון השואה, נידונים בחטיבה החותמת ספר זה . * * * השאלה מהו זיכרון, וכיצד ראוי לעצב את זיכרון השואה, פגשה כל אחד מחברי . אִתנו הקבוצה בלב מחקריו ויצירתו, והשפיעה על הדרך של כל אחד ואחת מ האנושות . הקולות שבספר מזמינים שאלות אלו ממשיכות וימשיכו להעסיק את את הקוראים להציב את השאלה לעצמם, להפוך אותה לדרך לנקיטת עמדה ולאחריות כלפי הזולת מול האתגרים של עולם משתנה .
|
|