כל מיני שלישי: היועץ, הנועץ והארגון

עמוד:11

כל מיני שלישי / / 11 הארגונית יכולה לעורר או להעצים . היועץ פוגש את כל אלה, לא אחת ישירות, ומנסה גם למיטב הבנתו לסייע . להלן אנסה להראות כיצד רעיון השלישי המתחלף רלוונטי לעולם הארגוני, ואיך הוא עשוי לכוון משהו בדרך עבודתו של היועץ הארגוני גם במרחב שמחוץ לטיפול, לא רק כמי שבעצמו מתפקד כ'שלישי' אלא ביחס לכל מיני שלישי אפשריים . בהתאם אנסה להתייחס כאן לשלוש תמות של ה'שלישי' בפרקטיקה של המפגש הבין- אישי במסגרת עבודת הייעוץ הארגוני, שנדמה כי הן רלוונטיות גם למפגש הטיפולי : האחת נוגעת לנוכחות הזרות, השנייה נוגעת להכרה בקונפליקט והשלישית נוגעת לסוגיית האינטגרציה . ולא מאוחר לציין שאף שאני משתמש כאן בעיקר בלשון זכר, כל מה שמובא כאן מתייחס כמובן לכל המינים . / הזרות שנוכחת במפגש למפגש הייעוץ מגיע היועץ כזר, כמי שמחוץ למערכת . לעיתים עולם התוכן הוא זר ( למשל כשהיועץ פוגש מהנדס, איש תוכנה או גאולוג ) , לעיתים היועץ שונה בגילו, במוצאו או במגדרו, אך תמיד יש שוני כזה או אחר . אומנם במקרים רבים היועץ הופך לישות שמתרגלים אליה, בזכות הרציפות והמשמעות של פעולתו שאמורה לסייע, וגם בזכות מיקומו השכיח כמי שאמור לדעת . לעיתים, כשהוא מוגדר כיועץ פנים, הוא אף עובד בארגון שהוא מסייע לו או ממלא בו תפקיד ניהול ( בגופים דוגמת צה"ל, גופי בריאות, גופי חינוך וגם כמה חברות עסקיות ) . כך או כך, הוא אולי בחזקת "הזר הכי מוכר" ( כפי שכונו בעבר הסוציולוגים בחיל האוויר הישראלי ) , ובכל זאת אינו מתוך השורה . לרוב אין לו חדר או כיסא משלו, הוא זקוק לרשות כדי להיכנס, ולא אחת חייב גם לשאת תג של 'אורח' . לעמדה זו של זרות ולכך שהוא אינו מובן מאליו יש ערך רב בפעולתו . הזר הוא תמיד הפולש, השונה, מי שמאתגר הרמוניה מדומה ובהתאם מעורר פחדים בראשיתיים . הוא בלתי נמנע, אך אינו מובן מאליו, ספק מבין ולא תמיד מובן . עבור זיגמונד באומן, הזר הוא 'אחר' שיצרה החברה הכללית, שמתקשה להתמודד עם מי שאינו מסתווג לקטגוריות נתונות ; לכן בקהילה הוא תמיד מעורר חשד, ובהיותו חורג מסדר נתון או מוכר הוא מעורר פחד גם מעצם קיומו ( 1991 Bauman, ) . בלשונה של ז'וליה קריסטבה ( שמיטיבה להראות כי הזר אינו רק בחוץ, אלא גם פנימה, והוא תמיד בגדר אורח לרגע ) זהו "זיהוי הדדי, והמפגש חב את אושרו לארעיות : עימותים עלולים לקרוע אותו לגזרים אם יתמשך" ( קריסטבה, ,2009 עמ' 19 ) . גם רוברט קופר, בעקבות הגותו של ז'יל דלז, עסק באחרות נעדרת המהות הקבועה ושאינה ניתנת לשכפול, שאינה יציבה ונמצאת בתנועה ( 1998 Cooper, ) . זרות יכולה להיות תרבותית, קהילתית, בסוג התפקיד, בגבולות הרצון והיכולת לדעת – בכלל, ומראש בוודאי ( לאקאן, 2019 ) . לא אחת הזר מעורר תגובות דומות לזו שמעוררת

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא