|
|
עמוד:10
10 / / אנליזה ארגונית 28 והפרקטיקה של עבודת הטיפול, אך גם נבדל ממנה לא במעט . בראשית הדרך ( למשל, דרך אסכולת הניהול המדעי ) נכח בעבודת היועץ עם הארגון בעיקר 'השלישי' – תכונות המשימה, ההקשר הנתון, הדרישות שפוגש העובד במקום העבודה, אופן פתרונן של בעיות . העובד כסובייקט עניין בעיקר כאמצעי, כמי שתפוקתו, נאמנותו ודרך פעולתו יכולות אולי להירתם לעניין הארגוני ולהביא תועלת בהכוונה מתאימה . בהמשך הדרך, הן הודות לאסכולת יחסי אנוש ( שפריחתה החלה בשנות השלושים והארבעים של המאה שחלפה ) והן הודות להשפעות שהגיעו משדה הטיפול, כולל מהפסיכואנליזה, הלכה וגברה ההתמקדות בעובד כמי שמגיע עם עולמו שלו לעבודה, וכן ביחסים המתהווים תוך כדי כך . הדבר ניכר, למשל, בכתיבה המוקדמת של אליוט ז'אק ושל דניאל לוינסון, ובהמשך אצל רבים אחרים ( למשל : Gabriel & Carr, 2002 ; Jaques, Levinson, 1959 ; 1965 ) . אפשר היה להראות שהפעולה הארגונית אינה רק רציונלית ומכוונת משימה, אלא כרוכה גם בנובע מעולמות הנפש של מי שפועל בארגון ובקשרים המתהווים שם, ושמצוקות המתוארות בשפה ארגונית גם טעונות בעולם הנפשי של הפועלים בארגון . בהתאם, יועצים ארגוניים התמקדו לא אחת ביחסים במקום העבודה ובאופן שבו אלה משפיעים על הרגשתם של העובדים בארגון מכאן ועל התוצר הארגוני מכאן, גם מתוך אמונה שיחסים טובים יותר מיטיבים עם המשימה הארגונית . בשנות התשעים של המאה שחלפה, גם בעקבות כישלונות ואכזבות, התפתחה הכרה שהושם דגש רב מדי בהיבט הבין-אישי בעבודה הארגונית על חשבון תהליכי מאקרו והשפעות המגיעות מהסביבה ( נורמות רווחות, תפיסות של עבודה ראויה וארגון בריא, מושג ההצלחה ואיך לגיטימי להגיע אליה, הסדרים כלכליים, השפעות של טכנולוגיה ועוד ) . היועצים, כמו המנהלים, נקראו להגיב יותר להשפעות הסביבות השונות ולהביאן בחשבון . מתוך כך התגבשה גם בשדה הייעוץ הארגוני תפיסה גמישה, רב-קולית ומגוונת יותר של פעולה . אומנם גם בשדה הארגוני מתקיימים מפגשי שיח בין יועץ לנועץ במרחב מכיל ומוגן לכאורה, אולם לעומת עבודת המטפל, חלק נכבד מעבודת היועץ מתקיים בתוך ההקשר הארגוני, כשהיועץ פוגש את הנועצים ( וגם אחרים לצידם ) הפועלים בהקשר של עבודתם . היועץ נכנס מלכתחילה למרחב רב השפעות שאינו סטרילי – הן מקום העבודה והן ההתרחשויות הארגוניות הם חומר גלם פעיל ורוחש, סוג טקסט שהוא אמור להתייחס אליו ושפועל גם עליו . מופעל עליו גם לחץ 'להביא תוצאות', להיות מבוקש, להיות אחד שמאמינים ביכולתו להשפיע ולסייע . ולא אחת עליו לפלס את דרכו בסבך הציפיות המרובות והמגוונות המופנות אליו . אף שארגונים הם לכאורה גופים מוכווני מטרה, משימתיים בשפתם, הם גם המקום השכיח שבו נמצא אדם בוגר בשעות הערות שלו, המקום שבו הוא פוגש אחרים, מנסה להטביע חותם, נכשל ומצליח . כנובע מכך, זהו מרחב של יחסים ( 2009 Gergen, ) . זה גם מרחב שיכול להיות מלא חיוניות ( 2010 Stern, ) , אך גם טעון חרדות בסיסיות, שהמציאות
|
צפנת, מכון למחקר, פיתוח וייעוץ ארגוני
|