|
|
עמוד:8
רות לנדאו 8 מרומניה . יצוין, שבת נוספת של המשפחה עזבה את אירופה ועברה לאמריקה עם אחות אמה, עוד לפני מעבר המשפחה לטרנסילבניה . משפחתו הענפה של אבי קיימה במקומה החדש חיים יהודיים מסורתיים בורגניים . במשך השנים אבי למד ונהיה מרפא שיניים . עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, זמן מה אחרי שטרנסילבניה סופחה להונגריה, אבי, שני אחיו, הגיסים שלו ובניהם הבוגרים גויסו ל"שירות עבודה" ונשלחו ככוח עזר לצבא ההונגרי שלחם עם הצבא הגרמני בצבא האדום של ברית המועצות . אמי, קלרה ( הדסה ) לבית סולומון ( Salamon ) , היתה ילידת קלוז' . לאביה היתה תעודת בגרות והסמכה לרבנות . באותה תקופה רק לצעירים מעטים היו הישגים כאלה . הוא ניהל את החנות הסיטונאית למזון הגדולה ביותר בעיר, שהיתה בבעלות האחים לייב במשך שנים רבות, והיה הגבאי של בית הכנסת "בית אברהם" בעיר . המשפחה היתה אמידה . סבי היה יהודי שומר מצוות, וחובב תיאטרון ואופרה . במאי וביוני ,1944 זמן לא רב אחרי פלישת הצבא הגרמני להונגריה ב ‑‑ 19 במרץ ,1944 כל בני משפחותיהם של אבי ושל אמי נשלחו לאושוויץ . 48 שנים מאוחר יותר, ב ‑‑ ,1992 מילאתי יחד עם אמי כ ‑‑ 50 "דפי עד" של "יד ושם" . בדפים אלה רשמנו את שמותיהם של בני המשפחה של אבי ושל אמי שנספו בשואה . בתקופה זו אבי כבר לא היה בין החיים ולא ידענו את שמות כל ילדי המשפחה . בין בני המשפחה שרשמנו את שמותיהם ב"דפי העד" היו סבתי מצד אבי, סבי מצד אמי, כל אחיותיו ואחיו של אבי והאח של אמי . משתי המשפחות הגדולות נותרו בחיים אחרי השואה קרובים ספורים בלבד . כמו מרבית ניצולי השואה, אבי לא הרבה לדבר על התלאות שעבר בתקופת המלחמה . אמי, לעומת זאת, סיפרה על קורותיה בשואה מאז שאני זוכרת את עצמי . היא סיפרה על אושוויץ, שם שהתה עד סוף אוקטובר 1944 כשנשלחה יחד עם אמה לגרמניה לעיירה קטנה בשם קליין שונאו ( Klein Schönau ) ליד העיר ציטאו ( Zittau ) כדי לעבוד במפעל להרכבת חלקי חילוף למטוסים . שמעתי ממנה
|
|