|
|
עמוד:12
יאיר יאסָן 12 מקרים רבים ומשתנים בהיקפם ובעוצמתם לאורך עשרות שנים של סכסוך עם המדינה, כמו למשל הפינוי של המאחז הבלתי מורשה 'עמונה' בשנת 2006 . בקרב האזרחים הבדואים בנגב, נבחנו התנגשויות אלימות בין פעילים לבין המשטרה ורשויות החוק על רקע המאבק לבעלות על זכויות קרקע והכרה ביישובים, כמו למשל חורה, ביר הדאג', אום אל ‑‑ חיראן ואל ‑‑ עראקיב . אצל יוצאי אתיופיה, המקרה העיקרי שנבחן היה מחאת קיץ ,2015 במהלכה התרחשו התנגשויות אלימות בהיקף נרחב בין פעילים לבין כוחות המשטרה על רקע אפליה ואלימות משטרתית כנגד צעירים יוצאי העדה . אך לא רק בקרב קבוצות אלה, התעוררות פוליטית ‑‑ חברתית לעומתית ולעתים אלימה ניכרת במגזרים רבים אחרים בישראל שקצרה היריעה לנתחם בספר זה . על מנת לקבל תמונה רחבה וכללית שממנה יוצא הספר לדרך - ובטרם יתמקד בשלוש זירות המחאה הנבחרות - ניתן לציין חלק ממחאות אלה בקצרה : במגזר החרדי, מחאות והתנגשויות אלימות עם המשטרה מוכרות בעיקר סביב העימותים בנושא סגירת צירי תחבורה בשבת והצעת חוק הגיוס לצבא ; בקרב הערבים אזרחי ישראל ניכרת התעוררות ומחאה פוליטית חדשה, אך היא מורכבת יותר . מצד אחד, ישנם גילויים של אלימות כלפי המדינה המתאימים בהגדרתם לאלימות פוליטית אזרחית ) כפי שראינו ביתר שאת בהתנגשויות האלימות בערים המעורבות במאי 2021 ( . מצד שני, בחלק גדול מהמקרים ) המייצגים חלק קטן מהאוכלוסייה ( , קשה ולא נכון לשייך את מופעי האלימות לקטגוריית האלימות הפוליטית בהגדרתה האזרחית, כיוון שמבצעיהם פועלים בשם או בהזדהות עם ארגוני טרור פלסטינים השוללים לחלוטין את קיומה של מדינת ישראל ; במקרה של השמאל הפוליטי בישראל, ניתן להצביע על מספר מקרים של תקיפה מילולית כנגד ראשי ממשלה, שרים ושופטים, אלימות באינטרנט, ביטויי הסתה וקריאות לחרם, בין
|
|