|
|
עמוד:9
9 הולדת הסכסוך בעקבות הלאומיות היהודית באמצע המאה ה- ,19 יהודי המחליט להיות אדון לגורלו, לשם כך זונח את דרכו ואת מחשבתו הדתית הנושנה, מתוך ההבנה שהישועה והשינוי במצבו לא יתרחשו רק בשל תפילותיו לבורא עולם . הוא נותן פירוש חדשני למצוות הדת, הוא משתמש בהבטחה האלוהית בדבר הארץ היעודה, אבל מגשים את החזון בדרך חילונית, שלשיטתו אין בלתה, שכן הוא רוצה בכל מאודו לשוב לארץ הבחירה . זו למעשה תמצית תכליתה של הלאומיות היהודית, אשר יוצרת, בדרכי התהוותה, את היהודי החדש, יהודי שלבושו ומראהו כאדם דתי עטור זקן הנוטש את דרכו זו ומחליף את בגדיו ואת מראהו ללבוש חילוני . היהודי החדש ישוב לארצו, יאחז במגל ובחרב וייתן את האות לבני דורו ולעמו שיש לשנות את אורחות החיים ואת המנהגים הגלותיים . בה בעת, הוא מציג את חזונו ליהודים בני היישוב הישן, הדרים באורח קבע בעיקר בארבע ערי הקודש - ירושלים, חברון, צפת וטבריה - ומתקיימים בעיקר מתרומות ומכספי החלוקה של קהילות יהודיות, בעיקר מאירופה, הדוגלות באורח חיים אנטי-ציוני מובהק . יהודים אלה אינם עושים מאומה כדי לשפר את מצבם הירוד והמושפל, הם ממשיכים להתפלל ולקוות לרחמי שמיים שיושיעם מסבלם בארץ אבותיהם . הם כה דבקים בקיום מצוות הדת, עד שהם מוכנים לקבל את חייהם הקשים והבזויים כגזירה משמיים ולהמשיך בתחינותיהם לאל יוצרם, בתקווה שישמע את נאקתם וסבלותיהם, וישלח תרופה ורפואה לעמו . בין שמרצונם ובין שמכורח נסיבות היסטוריות, יהודים ויתרו במשך דורות רבים על הניסיון לשנות את גורלם הפוליטי-לאומי בדרכי מאבק והפקידו אותו בידי אלוהים . עובדה זו הדירה שינה ממעצבי דרכה של הלאומית היהודית, אשר לא יכלו לשאת את היהודי הגלותי שמעדיף להיות נתון לחסדי שליט זה או אחר, ובלבד שלא ימנע ממנו לקיים את מצוותיו . מאפיין קריטי זה הוא אשר הזין באנרגיות עצומות את ראשי
|
|