מבוא

עמוד:13

מבוא 13 לחיקוי עבורם, שכל כך נעדר בעת לימודיהם – שלהם . בחלק מהסיפורים נוכחים מאוד גם מוקדי תמיכה חשובים נוספים, בדמות החברותא בין בני דור ראשון שגילו אלה את אלה, או שנעזרו במסגרות כגון סדנאות דור ראשון, או במלגות ובמסגרות התמיכה של קרן אייסף . האסופה נחלקת לשישה שערים, וכותרות השערים הן ציטוטים הלקוחים מתוך הטקסטים עצמם . השערים מאירים פנים שונות של היות דור ראשון במרחבים שונים, שכן החוויה הזו נטועה בהכרח במרחב : המרחב הממשי של האקדמיה, המרחב המשפחתי, וכמוהו הרצון והקושי להשתייך למרחב האקדמי, והניתוק מהמחוזות המוכרים של המשפחה והשכונה, המרחב שהוא בין לבין, המבטא את חוויית הפיצול או את הקושי בהתמקמות מחדש בעקבות המפגש עם האקדמיה . על כן בחרנו לפתוח את האסופה בשער "לא פה ולא שם", המוקדש לטקסטים שבהם נוכחת בעוצמה החוויה של שהייה בין המרחב המשפחתי, המרחב של הזהות התרבותית, לבין המרחב האקדמי, על תחושות היעדר השייכות, הפיצול או אף הקריעה הנלוות למיקום זה . בשער השני, שכותרתו "המרחב הביתי והמשפחתי", הכותבות והכותבים מתמקמים מול המשפחה, ובסיפוריהם יש לה נוכחות רבת עוצמה בחוויה של היות דור ראשון . לעתים אלה ההורים יחדיו המעודדים את בתם או את בנם לפלס לעצמם דרך חדשה שלא התאפשרה להם, לפרקים ההורים הם מי שמערימים קשיים או מפגינים אדישות מרפת ידיים, לעתים קרובות האימהות הן הדמויות המשמעותיות המניעות את הבת או הבן ומשמשות מודל להשראה ולחיקוי, ולפרקים אלה האבות, המדרבנים או למרבה הצער נאבקים ברצון של בנותיהם ללמוד באקדמיה . בשער השלישי, "ממלכה לבנה", רשימות המתארות את המפגש של המחברות והמחברים, שמרביתם מקבוצות מיעוט בחברה הישראלית, עם ההגמוניה ועם מופעיה המגוונים של הגזענות של האקדמיה, שבהיותה גזענות מוסדית, הפרקטיקות שלה סמויות לעתים קרובות מן העין . השער הרביעי, "החירות לדמיין", מוקדש

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא