|
|
עמוד:10
שלמה בכר 10 בנושא נוצרה כמו פסיפס העשוי מקטעי מידע שנלקטו מהמקרא ותעודות מהמזרח הקדום . הספר מיועד לקורא המשכיל והמתעניין ולאו דווקא לאיש חקר המקרא או התקשורת . מסיבה זו ניתנו כמעט תמיד רק הפניות בודדות לטיעונים ולנתונים המובאים בו ולא מוצתה כל קשת ההפניות המקובלות בתחום המחקר הרלוונטי . רקע עיוני הופעה של מנהיג בפומבי — לעולם יש בה משמעות . זו יכולה להיות חברתית, דתית, לאומית, או כל משמעות אחרת הקשורה לתפקידו . בעצם הופעתו בציבור יש משום מסר שנועד למשתתפים 2 ככל שמקומו של המנהיג במדרג השלטוני גבוה יותר,באירוע . חשיבות ההופעה גדולה יותר ותפקיד המסר העובר בדרך זו מקיף יותר . להופעת המלך, שהיה מנהיג עליון, הייתה גם משמעות תקשורתית : היא העבירה אל הנוכחים ואל הצופים בו מסרים חזותיים ומילוליים רוויי משמעות . חשיבות המסר שבהופעת המלך נבעה, בין היתר, ממעמדו ומסמכותו . אינו דומה נאום מפי מלך לנאום מפי אחד משלוחיו . מקס ובר הגדיר שלושה מקורות סמכות 3 סמכות המלך בישראל נבעה חברתיים : מסורת, חוק וכריזמה . מהמסורת, שהייתה גם המסגרת החוקתית . לעתים היו המלכים 4 כריזמטיים, ותכונת הכריזמטיות הוסיפה להם עוצמה . הופעת המלך כפעילות תקשורתית הופעתו של מלך בציבור היא פעולה תקשורתית ולכן תידון באמות מידה תקשורתיות . התקשורת היא הדבק המלכד את מרכיביה של כל קבוצה חברתית . היא תנאי הכרחי לקיומה של כל חברה מכיוון שרק
|
|