|
|
עמוד:11
רעשי המודרניות 11 6 המאה ה – 18 החשש מריחות רעים היה מרכיב משמעותי יותר ממטרדי רעש . האם משתמע מכך שהעולם החושי של בני המאה ה – 17 וה – 18 היה עולם בלא קול וצבע ? התשובה לכך היא כמובן שלא . יתרה מזאת , מחקרים שנערכו בתחום ההיסטוריה של השמיעה אף גילו לנו , כי לא זאת בלבד שהיה זה עולם קולי עשיר , אלא שהיה זה עולם שאיכותו הקולית הטרום תעשייתית הייתה 7 מחקרים עדכניים שבדקוגבוהה פי כמה מאיכותו הקולית של העולם בימינו . את התפתחות הנוף הקולי בחברה האמריקאית במהלך המאה ה – 19 הצביעו על כך שעם המעבר מחברה כפרית לחברה עירונית השתנה גם הנוף הקולי 8 אלא שהקושי להעניק לעושרבאופן שעשוי להסביר את השוני בין השתיים . קולי זה ביטוי תרבותי ושפתי והיעדרם של " כלי עבודה מנטליים " שיסייעו להנכיחו כעובדה היסטורית גזרו על קולות העבר שתיקה לעוד כמה מאות שנים . מחקר זה מבקש אפוא להמשיך מגמה מחקרית מבורכת זו , ולבסס את ההיסטוריה הקולית ושמיעתה כתחום ידע עצמאי , הנשען על מסד מתודולוגי מתחום ההיסטוריה של החושים , אך בו – בזמן גם שומר על קשר עם ייחודיות מעשה המחקר ההיסטורי בכללו . את זאת נבקש להמחיש באמצעות שימוש בכלי ניתוח תרבותיים לשם ניתוח קולותיה ושמיעתה של גרמניה במחצית הראשונה של המאה ה – 20 כחלק ממהלכה הכולל של ההיסטוריה הגרמנית באותה תקופה . היסטורית , שימשה המהפכה התעשייתית באירופה נקודת מפנה ששינתה באופן כמותי ואיכותי את הנוף הקולי באירופה . אף על פי שהמהפכה התרחשה בעיקרה בערים , השפעותיה לא פסחו גם על המרחב הכפרי שבו דווקא חריגותו של הרעש התעשייתי חיזקה בעקיפין את עליית המודעות כלפיו . אט אט , לצד השפעות המהפכה התעשייתית , החל גם העולם הקולי לתפוש את מקומו התרבותי בתוך עולם השמע של בני המאה ה – 19 . היו אלה דווקא האינטלקטואלים שחשו את קרבתו הבלתי אמצעית של הרעש באותן שנים . אחד הבולטים והססגוניים ביותר שבהם בגרמניה היה הפילוסוף ממוצא יהודי תאודור לסינג . בשורת מאמרים שפרסם ערב מפנה המאה ה – 20 ביקר לסינג בחריפות את העולם הקולי של העידן המודרני , שאותו כרך בכלל תחלואיה של 9 בביקורתו לא היה לסינג יוצא דופן למעט ההיקף והחריפות שייחסהקִדמה . לתופעה . אולם היעדר תמיכה ציבורית חתמו את גורל מאבקו לחברה שקטה יותר . שאון תותחיה של המלחמה הגדולה שרעמו באוגוסט 1914 גברו שוב על קריאתו ההיסטורית של לסינג לשקט .
|
|