|
|
עמוד:8
ירון ג ' אן 8 במרכזו של ספר זה , הוא מהווה דוגמה ייחודית למפגש כמעט בלתי אפשרי בין צדדיה המוארים והחשוכים של המודרנה באירופה . כחלוצה טכנולוגית עמדה גרמניה החל מהשליש האחרון של המאה ה – 19 בלִבה של מהפכה תעשייתית וטכנו – אקוסטית מואצת , שהציבה אותה בתוך פחות משנות דור בקדמת המודרנה ביבשת . אולם בפועל הייתה זו כאמור " המלחמה הגדולה " שחוללה את התנופה המשמעותית בהשתנות נופיה הקוליים ותרבותה השמיעתית של החברה הגרמנית בראשית המאה ה – 20 . מרכזיותה של גרמניה בזירה האירופית ותבוסתה הממשית והסמלית במלחמת העולם הראשונה חוללו בחברה הגרמנית מפנה חד שבו הומרו קולות הקרב של האתמול בנופיה הקוליים של חברה אזרחית מתהווה ברפובליקת ויימאר . בניגוד למעצמות המנצחות , שם נתפסו קולות השלום כהמשך טבעי לרעשי המלחמה והישגיה , וכן בניגוד לשאר המדינות שהובסו , שבהן חוללו תוצאותיה של " המלחמה הגדולה " מהפכה וקריסה של הסדר הפוליטי הישן , בגרמניה היה מצב יוצא דופן . למרות התבוסה המרה במלחמה וכינונה של רפובליקה דמוקרטית עמד על כנו רובו של הסדר החברתי והתרבותי בחברה הגרמנית שלאחר המלחמה . מתח זה בין מסורות חברתיות ותרבותיות ארוכות שנים לבין כוחות של שינוי שנכפו על גרמניה בעקבות המלחמה יצר מעבר חד מתרבות של מלחמה לתרבות של שלום . מורכבות זו לא פסחה גם על נופיה הקוליים ותרבותה השמיעתית של החברה הגרמנית באותה תקופה , שנאלצה תוך זמן קצר להמיר את ה " שמיעה של ימי המלחמה " ב " שמיעה של ימי שלום " . אולם דווקא מצוקה זו , שנכפתה על גרמניה בעקבות התבוסה , הפכה למנוף רב – עוצמה של שינוי שבו שימש המעבר מרעשים של מלחמה לקולות של שלום בסיס נוסף לשיקומה של גרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה . באופן יוצא דופן דווקא המגבלות שנכפו על גרמניה בעקבות המלחמה הניחו את הבסיס להפיכתה למעצמה טכנו – אקוסטית בעידן שבין שתי המלחמות . בעידן שבו שמיעתם של רבים עוצבה בשדות הקרב הטכנולוגיים של מלחמת העולם הראשונה הפך ה " אזרוח " של נופי הקול הטכנולוגיים לתהליך כמעט טבעי שסלל את הדרך לקליטתן ההמונית של טכנולוגיות אקוסטיות ולשינוי תרבות השמיעה של החברה הגרמנית בימי רפובליקת ויימאר . לאוזני רבים מבני דור המלחמה שימשו רעשי הטכנולוגיה ותרבות שמיעתם בימי שלום סוכנים של שינוי וקִדמה הנושאים עמם סיכוי להתגברות על זיכרונה
|
|