|
|
עמוד:14
מעשה סדום פוליטי 14 המתרומם, ממשיכו של המת, מסביר ז'נה, אינו יכול לחדש דבר . אבל גם להמשיך את העולם הוא מסרב . מהי אם כן אותה מחווה מתמשכת שאיננה חדשה ואיננה המשך של העולם ? מובן שמחווה כזו סותרת את עצמה, ולפיכך אין היא אלא כישלון . ואכן, שתי המסות המובאות בספר זה מאפיינות את הדרכים שז'נה נכשל בהן במהלך ניסיונו להמשיך אבל לא את העולם . המסה "טרור התחרה" סוקרת את האופן שבו העולם מסרב לראות במחוות המתריסות של ז'נה מחוות של מוות, ומעצב אותן כהמשך של העולם . המסה "טקסי אשכבה, טכניקה פוליטית" מנסה לנתח את ההשלכות של אותן מחוות, מחוות שאינן מקוריות, שממשיכות את המתים במקום את העולם, באותם רגעים ספורים שבהם העולם עדיין לא עיכל אותן אל תוך ההמשכיות שלו . שתי המסות מעצבות מהלך המנתח את האופן שבו הניסיון שלא להמשיך את העולם נלכד ומנוטרל ) "טרור התחרה" ( , אבל גם את האופן שבו הלכידה והנטרול הללו אינם יכולים לבטל זמן שבו המשך מחוות המוות מעצב את הבשר ואת העולם ) ”טקסי אשכבה, טכניקה פוליטית” ( . מדובר בתצפית בהתפרצות הזמנית של פוטנציאל שאין לו אפשרות להתמיד במשך של חיים . הכלים התאורטיים הנחוצים כדי להתבונן במה שמנוטרל ונמחק בשעת ההתבוננות ממש, בשילוב עם הקושי העצום במימוש הפוטנציאל הזה ולו לרגע, מעצבים את כל המהלך כספקולציה עמומה . אבל מכאן אין להסיק שההתפרצות הזו נטולת עוצמה . זוהי הפוליטיקה של מעשה הסדום — האוננות הפוליטית . לאורך זמן אין היא אלא כישלון . אבל בזמן הקצר שהיא נמשכת, יש בה את עוצמתם הפוליטית של המתים . בזמן ובמקום שבהם המתים ) נספי השואה, חללי המלחמות, קורבנות הפיגועים, ואלה שמעבר לגדר שסתם נהרגו או התאבדו ( מעצבים את חיינו, אין לזלזל בעוצמה הזו גם אם אין היא נמשכת אלא רגע קט .
|
|