|
עמוד:11
פתח דבר : "שוליותו המרכזית" של האוצר הבכיר 11 המונח "שוליות מרכזית" הוא גם עניין של נסיבות ותנאים . עפרת השתלב באורח חלקי בלבד במסלול אקדמי . 11 שנים פעל כמרצה בחוג לתיאטרון של האוניברסיטה העברית בירושלים ( - 1981 1970 ) , 24 שנים היה מרצה בכיר באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל בירושלים ( 1971 - 1995 ) . הוא לא זכה למעמד של פרופסור . בשיתוף רודי בינט, יזם ב- 2013 את "בית לאמנות ישראלית", מסלול אקדמי ללימודי אמנות ישראלית במכללת תל-אביב-יפו, ובו הוא ממשיך לפעול כמרצה . גדעון עפרת לא הוזמן לשמש מנהל אמנותי ואוצר במוזיאונים המרכזיים - מוזיאון ישראל ירושלים ומוזיאון תל-אביב . הוא פעל אמנם בפרקי זמן משתנים במוסדות רשמיים כגון בבית-האמנים בירושלים, שבו אצר בין השאר שתי סדרות של תערוכות ( 1981 - 1982 וכן 1986 - 1987 ) , ובמשך שנים ספורות פעל כמנהל אמנותי ואוצר במרכז לאמנות ישראלית "זמן לאמנות בתל-אביב ( 2002 - 2005 ) , וכן בבית גבריאל שבעמק הירדן ( 2005 - 2006 ) . אלא שעיקר עבודתו האוצרותית מוטמעת כרשת תערוכות נקודתיות במוזיאונים ברחבי הארץ . הוא אצר תערוכות משמעותיות, למשל, במוזיאון רמת-גן, מוזיאון חיפה, משכן לאמנות, עין חרוד, מוזיאון פתח-תקוה ובית אבי חי . פעמיים הוזמן לאצור את הביתן הישראלי בביאנלה לאמנות בוונציה ( ,1993 1995 ) , וכן אצר את "מפגש תל-חי 49" . רשימה זו מבהירה כי המושג "אוצר גרילה" הוא "קונספט", תפיסת עולם ודרך חיים . חִשבו על רמת האלתור הנדרשת ממי שלא עומדת מאחוריו מערכת ממסדית, ועל העקביות בדרך הפעולה הישירה והעצמאית של עפרת . הוא הממציא, המגייס והמיישם של כלים
|
|