דבר המוציא לאור

עמוד:10

10 לעיתים, אדם הלוקח חלק באירועים היסטוריים מכוננים, נוטל פסק זמן, ומשתף את הציבור בפרקי המדינה בהם השתתף . כך בספר שלפנינו . יש בו עניין להיסטוריונים, לסוציולוגים ולאנשי מדע המדינה המתעניינים במזרח התיכון ובישראל ולכל קורא המתעניין בהיסטוריה המודרנית של מדינת ישראל, במבנה החברה הישראלית, ביחסה למיעוטים, וביחסיה במרחב המזרח תיכוני . לעניות דעתי, גם הקוראים המתעניינים במנהיגות ובניהול ימצאו עניין בספר הזה . לדוגמה, בנושא הקמת יחידת הגששים הבדואים והפיקוד עליה ניתן ללמוד כיצד מנתחים את האתגרים הצבאיים בשטח, כיצד מפעילים שיקול דעת הנוגע לתפרוסת השבטים וכיצד מתכללים הפעלת כוח מיוחד מול בעיה, תוך התמודדות מושכלת עם כל הגורמים מקבלי ההחלטות . גם מי שקורא על ניהול הממשל הצבאי בנפת שכם, לא יכול להתעלם מההשראה ההיסטורית שהגיעה אל יוסי מספרות שעסקה בנושא זה, כולל מהחיבור "הנסיך" של מקיאוולי . יוסי, שכונה על ידי מכריו "איש המקטרת", מייצג בדרכו הרגועה את האמרה "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים" . מעולם הוא לא נלחם על מינוי או על כיסא . כל תפקיד שקיבל - מילא על הצד הטוב ביותר, וגם כאשר הופרה הבטחה מפורשת לקבלת תפקיד, הוא המשיך הלאה . בשעת מבחן, בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, כאשר הוצע לו להתגייס ליחידת דובר צה"ל, הוא בחר בתפקיד בשדה הקרב, עם הכוחות של אריק שרון בחזית הדרום . יוסי לא חוסך בתיאורים קשים על האלתור מחויב המציאות במלחמת יום הכיפורים, ועל החלטות אנושיות של מפקדים . הוא מתאר גם מצבים של כישלון, של מוות ושל תבוסות בקרב . הוא מספר באיפוק ובצניעות על מעשיו . והמבין יבין . דב קולר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא