גלגולי תפיסות של ילדוּת והורוּת בחברות אסלאמיות מימי הביניים ועד ימינו

עמוד:13

גלגולי תפיסות של ילדוּת והורוּת בחברות אסלאמיות מימי הביניים ועד ימינו | 13 השיח הדתי - מסורתי נפוץ במאה ה - ,18 אך לצדו החל להתגבש שיח רפואי שהדגיש את חשיבות ההיגיינה והבריאות הגופנית של הילד, והילדים הועמדו במרכז ההתעניינות המשפחתית . יותר ויותר הודגשה חשיבותו של התפקיד ההורי, והוא היה לחלק מהשיח על גידול ילדים . הילדים נתפסו כמבוגרים בלתי בשלים, והושם דגש על משמועם על ידי ענישה פיזית והשפלות . מסקנותיו של אריאס עוררו ויכוח אקדמי באשר למהות הילדוּת ואף ביקורת מכיוונים שונים . מתנגדיו מקרב ההיסטוריונים מחו על הפטרנליזם המערבי המודרני העומד בבסיסן, וטענו שגם אם תפיסת הילדוּת בימי הביניים נבדלה מהתפיסה המערבית המודרנית בת זמננו, אין הדבר מצביע בהכרח על היעדר הילדוּת בתקופה זו ( שחר, 1990 ; 1983 Pollock, ) . שחר סבורה כי תפיסה של ילדוּת התקיימה בימי הביניים, וכן שהשיח על ילדוּת וגידול ילדים כלל תאוריות רפואיות ותאוריות על התפתחות הילד . יתרה מזאת, השיח הימי - ביניימי על ילדוּת שימש תשתית לשיח המודרני העכשווי על ילדוּת . לטענתה, שורשי התפתחותן של התאוריות החינוכיות של המאה ה - 18 והדגשת תמימותו של הילד בתקופת הרומנטיקה של המאה ה - 19 נעוצים בדת ובכתבי הקודש של ימי הביניים ( שחר, 1990 ) . ביקורת נוספת התייחסה לכך שמחקריו של אריאס לא כללו, לצד הדיון בתפיסת הילדוּת, גם בחינה של התפקיד האימהי וההורי המתעצב ונבנה במקביל, ושל השינויים שחלו בו והשפיעו בתורם על תפיסות הילדוּת ועל דימוייה ( שם ) . מבקרים אלה הראו שכבר בימי הביניים התקיימו תפיסות של אימהוּת והורות . תשומת הלב לתפקיד ההורי הלכה וגברה, ובשלהי המאה ה - 17 החלה להתגבש התובנה כי הורות ואימהוּת אינן טבעיות, מולדות ואינטואיטיביות . ההורים התעניינו בטיב הפרקטיקות החינוכיות המשמשות אותם וגילו דאגה באשר למידת הכשרתם והתאמתם לגדל את ילדיהם . כלומר, בתקופה זו הורים החלו להתייחס לתפקיד ההורי כתפקיד נרכש ונלמד . חוקרים אלה בדקו גם אילו פרקטיקות חינוכיות שימשו הורים בתקופה זו, ומצאו שהחינוך התאפיין בשתלטנות ובהטלת משמעת נוקשה, עד כדי הפחדה והשפלה, במטרה להבטיח את מוסריותם של הילדים . זאת ועוד, מבקרים מתחום הפסיכולוגיה הדגישו בהקשר זה כי תפיסות של ילדוּת, הורות ואימהוּת אינן עניין אוניברסלי וכי הן קשורות זו בזו ומושפעות תמיד מאישיותו הייחודית של ההורה וממצבו הנפשי ( 1998 De Mause, 1974 ; Kenndy, ) . בעקבות ביקורת זו נבחנו במחקר, שפרק זה מתבסס עליו, יחסי הגומלין בין החשיפה לתפיסת ילדוּת ולפרקטיקות של חינוך וגידול ילדים ששורשיהן בתרבות המערב ( כפי שהן מועברות במסגרת

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר