|
|
עמוד:14
מלחמת העמקים 14 לפעילות אחרת מזו שהורגל והתמיד בה . בשל הנסיבות החדשות צה״ל הפך מצבא מסתער ומתקיף לצבא הנדרש לפעולות אבטחה והתגוננות, מה שנקרא ״תעסוקה מבצעית״ . בשל כך, פעילות האימונים צומצמה לטובת פעילות הביטחון השוטף, מה שהשפיע במידת מה על רמתם המקצועית של חיילי היחידות הקרביות . בשנים 1967 עד 1970 גדל תקציב הביטחון ביותר מ- 147 אחוזים, מ- 1,969 מיליון 5 ניתן לראות כי כבר בשנת התקציב הראשונה שלאחר לירות ל- 4,867 מיליון לירות . מלחמת ששת הימים, 1967 - ,1968 עלה תקציב הביטחון בחצי מיליארד לירות, מ- 2 . 1 6 מלחמת ההתשה בזירה ל- 7 . 1 מיליארד, ובשנה שלאחר מכן בעוד 600 מיליון לירות . המצרית השפיעה על תקציב הביטחון והביאה להכפלת תקציב ההתבצרות וההתגוננות לאורך התעלה . נדרשה גם תוספת תקציבית עבור תשלום לחיילי מילואים שתִגברו את המוצבים לאורך התעלה ושנקראו עם פרוץ מלחמת ההתשה לשירות בהיקף נרחב יותר מזה המתוכנן . תפיסת הביטחון הישראלית שעיצבו דוד בן גוריון והמטה הכללי במהלך מלחמת העצמאות ואחריה יושמה כמעט במלואה במלחמת ששת הימים . כוח המילואים גויס ונפרש עם הצורך והתעוררות החשש ממלחמה, המלחמה עברה מייד לשטח האויב ובזירה זו התבצעו קרבות המלחמה, הקווים הפנימיים הקצרים של מדינת ישראל אפשרו ניוד כוחות מהיר מזירה לזירה והמלחמה הסתיימה בזמן קצר . אולם חלק מהלקחים שהופקו לאחר המלחמה היו שגויים ביסודם . כך, למשל, בחיל השריון ראו בתוצאות המלחמה הצדקה לתפיסת מלחמת הבזק ודבקו בה . אולם בתנאים המשתנים ובזירות אחרות, למשל הירדנית בעת הפעולה בכראמה במרס ,1968 הוּכחה התפיסה כמוטעית . נדמה היה אז כי בעקבות השריון התכונן הצבא כולו למלחמה שהייתה ולא לזו העתידית . הלמידה מטעויות היא לרוב הדרך המקובלת לצבור ניסיון צבאי, אולם הלמידה מהצלחה מתמסמסת בדרך כלל ולעיתים היא קשה יותר . עם תום מלחמת העצמאות התגבשה בישראל תפיסת ביטחון בת שלושה רבדים : תחושה חריפה של איום קיומי, הערכה כי בשנים הקרובות לא צפויה מלחמה, והתמודדות עם אופן ההוצאה לפועל של הסכמי שביתת הנשק, דהיינו פעילות ביטחון 7 ההתמודדות היומיומית עם בעיות ביטחון נבעה שוטף, בעיקר בגבולות המדינה . מאופן מילוי או אי מילוי של הסכמי שביתת הנשק וההצבר של כל הפעילות הוליד את מטבע הלשון ״ביטחון שוטף״ . לצבא הישראלי לא הייתה מעולם תורת ביטחון 8 כוללנית, רשמית, ומכל מקום היא לא זכתה לפרסום פומבי . 5 גרינברג, התפתחות תקציב הביטחון, עמ׳ 51 ; נתונים נוספים בעניין ראו גלבר, התשה, עמ׳ 244 . 6 גרינברג, שם . 7 טל, תפיסת הביטחון, עמ׳ 7 . 8 ליסק, הרכיבים האזרחיים, עמ׳ 196 .
|
|