פתח דבר

עמוד:12

12 אביבה קפלן תהיתי אם ביקר האיש הרציונלי הזה אי פעם באחד מהמקומות שהמליץ עליהם, ואם הוא באמת יודע באלו מקומות מדובר . מחשבה זו החזירה אותי פעם נוספת לדבריו החכמים של ד"ר י"א, אותם השמיע באוזני באחת מפגישותינו הרבות במשרדי במרכז המגורים לזקנים, שהוא נשוא עבודתי ובו כיהנתי כמנהלת . באותה העת שקדתי על עבודת הדוקטורט שלי, שאת ממצאיה כינסתי בספר הזה . אהבתי את שיחותיי עם ד"ר י"א . הוא היה סקרן מאוד ביחס לממצאיי . באחת הפגישות שלנו ניסיתי להסביר לו ברצינות תהומית את יסודותיה של גישה גרונטולוגית תיאורטית שהתלהבתי ממנה באותם הימים . הוא ביקש נייר ועיפרון, שרטט קו ישר וסימן עליו שתי נקודות התייחסות . האחת באמצעו והשנייה באחד מקצותיו . בהצביעו על הנקודה שבאמצע אמר : "כאן זו את, ושם בקצה זה אני", ולאחר רגע הוסיף : "ומה את חושבת, מה שרואים מכאן רואים גם משם ? . " רציונלית, חשבתי כך גם אני בזמן שהתארחתי בביתה הספרטני והמוקפד של גב' ה' ד', אלמנתו של רופא ידוע, שהתגוררה בעיר דרומית מוכרת . היא ביקשה את סיועי בקבלת החלטה רציונלית ביחס לקניית חזקה בדירה בפרויקט יוקרתי שנבנה אז בארץ . היה זה בית הדיור המוגן השני שנבנה בישראל, ושיועד למגורי אנשים זקנים בעלי אמצעים . הייתי אז יועצת גרונטולוגית של היזמים שבנו את בית המגורים, והגעתי אל ה' ד' כחלק מתפקידי להידוק הקשרים עם דיירים פוטנציאלים . כמה שנים מאוחר יותר מוניתי למנהלת הארגון ( בית המגורים ) שאקרא לו כאן "אואזיס" . הייתי משוכנעת שנפלה בידי זכות נדירה להפוך את המקום לגן עדן להגשמת משאלותיהם של אנשים זקנים . הייתי אז בראשית דרכי המקצועית, סטודנטית שסיימה זה עתה לימודי תואר שני בסוציולוגיה של ארגונים והתמחתה בארגונים המיועדים לזקנים, וגם סיימתי לימודי תעודה בניהול

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר