פתח דבר

עמוד:13

13 ויקטוריאנים על הנילוס שהשיח האוריינטליסטי שמיפה סעיד הוא גברי במובהק, האם יהיה זה נכון, ודאי בדור הנוכחי, להתעלם מחלקן של נשים בשיח זה ומה שהן מביאות אליו ? אכן, הביקורת הפמיניסטית שנכתבה מאז פרסום אוריינטליזם התאפיינה בחתירתה לבחון את מקומה הנפקד של כתיבה נשית, ובכלל זה של נוסעות . אלא שההתמקדות בשדה הכתיבה הנשי, חרף מעלותיה, הציפה בעיה אחרת והיא החסרונות שבבחינתה במנותק מספרות גברים . היו שהמחישו זאת בדימויים שונים, כגון הדימוי ( גברי מובהק, או שמא כבר לא ) של צפייה במשחק כדורגל ממחציתו האחת של המגרש בלבד . והרי מגדר מעצם הגדרתו פועל במגרש יחסי הכוח בין גברים לנשים . מכל מקום, בספר זה שילבתי זו לצד זו את ספרות המסע למצרים של הנוסעים וזו של הנוסעות ועמדתי על מה שנובע משילוב זה . מספר מחקרי עומק נכתבו בשנים האחרונות על נוסעים ונוסעות למזרח שכתבו על מסעם . הספר הנוכחי שונה מהם בכך שאינו עוסק בכותב או כותבת אחת, וגם לא במספר מצומצם של כותבים בולטים . התבססתי על כ- 70 ספרי נוסעים ונוסעות בריטיים, חלקם עלומים, שכמו מגיחים מן האפילה ושבים אליה, אך כולם יחד יוצרים גוף יצירה לארץ אחת בפרק זמן מוגדר . בנוסף, אני מתייחס לצבר לא קטן של רישומים שעיטרו את ספריהם וכן ליצירות אמנות שעסקו במצרים ועומדות בזכות עצמן . כשליש מכלל הספרים נכתבו על ידי נשים שהגיעו למזרח במספרים הולכים וגדלים לתקופות זמן שונות . ניסיתי לתת לכך ביטוי במידת האפשר במרבית פרקי הספר, ובמיוחד בפרק אחד שמוקדש לכך . באשר לייחוסם החברתי-כלכלי, את רובם המכריע של הכותבים והכותבות ניתן לאפיין כבורגנים, להוציא ספורים שהיו מקרב אצולה קרקעית . בכל הקשור במשלח ידם, בולט חלקם של סופרים ועיתונאים, אנשי כנסיה, רופאים ואחיות, אמנים ואנשי צבא בדימוס . פה ושם היו בעלי עיסוקים אחרים כגון משפטן, מהנדס, פוליטיקאי ודיפלומט . פרק ראשון הוא כעין מבוא ומציג בקווים כלליים את העניין

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר