|
|
עמוד:10
10 עמית קמה | ענת פירסט המושג תרבות כולל תיאור של דרך חיים : תרבות היא הזירה שבה מנוסחים, מתגלמים ומבוטאים משמעויות וערכים מסוימים של בני חברה כלשהי בזמן מסוים . אי לכך, על מנת להבין לאשורה את התמונה התקשורתית, יש להבין וללבן את המשמעויות הרווחות בתרבות . במסגרת חשיבה זו יש חשיבות רבה למושג אידיאולוגיה מכיוון שאידיאולוגיות דומיננטיות משמשות לשעתוק יחסים חברתיים של שליטה וכְפיפוּת . אידיאולוגיות מסוגים שונים שזורות אלו באלו במארג החיים החברתיים, וניכרות בדרגות שונות של עוצמה בכל החברות האנושיות . חשיפתם של הערכים המרכיבים אידיאולוגיה בזמן נתון ובחברה נתונה מתאפשרת, בין היתר, בעזרת ניתוח טקסטואלי של תוצרי התקשורת . אם כך, אנו מתבוננים בתהליך - הנפרש על פני רצף שבין נראות להדרה - מתמיד ומתמשך של כינון זהויות במציאות החברתית בד בבד עם ייצוגיהן במציאות הסמלית . ראוי להוסיף עוד ממד בדיון על אודות ייצוגים תקשורתיים : הייצוג של ה"אחר" כרוך גם בשאלה מי המייצג, עבור מי ועל מי נסב הדיון . התשובה פרוסה על פני רצף שבצדו האחד החזקים הנם המייצגים, המסר מיועד למענם והדיון הנו על אודותיהם . בצדו השני של הרצף נמצא מצב שבו הקבוצה המוחלשת מייצגת את עצמה עבור עצמה ועל אודות עצמה . בספרנו אנו מתרכזים במיקום שונה על פני הרצף ונעסוק כמעט במובהק רק בסוגיות של ייצוג של המיעוט על ידי הרוב ולמען הרוב . כאן המקום להדגיש באופן גורף שהשתייכותו של פרט כלשהו - בין שהוא המייצג או המיוצג - לקבוצה כלשהי ( מיעוט או רוב ) איננה בבחינת עובדה קבועה ויציבה . מרבית בני האנוש נמנים עם קבוצות שונות בנסיבות ובהקשרים שונים . המייצג והמיוצג יכולים להימנות עם קבוצות שונות בהתאם למשתנים סוציו – דמוגרפיים מורכבים ( כגון : גזע, מעמד סוציו – אקונומי, מוצא אתני, מגדר, נטייה מינית, בריאות וכיוצא באלו ) ; לפיכך בכל דיון עלינו לבודד משתנה
|
|