|
|
עמוד:8
8 עמית קמה | ענת פירסט לדעת . זאת, כמובן, תוך דיווח וביקורת על פעולות השלטון . בה בעת, ומאותה סיבה עצמה, על מנת שהאזרחים יוכלו להשתתף בשיח הציבורי ולחולל פעולה תקשורתית עליהם להיות מיודעים . אמצעי התקשורת המגוונים מסייעים בידינו לעצב את תפיסותינו לגבי תהליכים פוליטיים, חברתיים וכלכליים . לכן, מנקודת המבט של חקר התקשורת, התייחסות לפעולה תקשורתית קשורה בהכרח לשאלת הייצוג . בתהליך הייצוג אמצעי תקשורת ההמונים מכוננים ומַבנים את זהותם של בני החברה תוך שעתוק והפצה של הרעיונות הרווחים באותה חברה והמשקפים את האידיאולוגיות הדומיננטיות בה . הייצוג התקשורתי בחברה הדמוקרטית אמור להקיף גם את ה"חזקים", בני הרוב, וגם את ה"מוחלשים", חברי קבוצות המיעוט השונות . תהליך זה מורכב מצורות ביטוי שונות ומושפע מהמציאות החברתית שבה מתרחשים תהליכים ואירועים במוסדות החברתיים השונים . כך, למשל, ייצוג נשים מושפע ממצבן במציאות החברתית – פוליטית בחברה מסוימת בתקופת זמן נתונה . כמו כן ראוי לתת את הדעת גם לשינויים במציאות הסמלית המשפיעים על אופני הייצור של השיח התקשורתי . כלומר, ריבוי ערוצים, שינויים בתהליכי הרגולציה או כניסת מדיום חדש לאקולוגיה התקשורתית עשויים - ביחד או לחוד - להשפיע על דרכי ייצוגן של קבוצות אלו . למרות היומרה הדמוקרטית שהמציאות הסמלית תקיף את כלל בני החברה באשר הם, מסתבר שהתמונה הנשקפת אלינו מעל מסכי הטלוויזיה והקולנוע, צגי המחשב, עמודי העיתון והספר, תצלומי הפרסומת וכדומה איננה משקפת את המציאות החברתית גופא, אלא את העמדות הרווחות בתרבות . בהתאם לכך, נשים, למשל, אמורות להיות יפות מראה, צעירות ורזות הן בעולם התקשורתי והן בעולם ה"אמיתי" . התקשורת, כמנגנון מרכזי במציאות הסמלית, מייצגת בעיקר את אלו הנחשבים כראויים בקני המידה המקובלים והרווחים, למשל גברים לבנים, אך מתעלמת מה"אחרים" שאינם נתפסים כראויים או כזכאים ליטול חלק פעיל במרחב הציבורי .
|
|