הקדמה למהדורה המחודשת

עמוד:13

13 מרי אזרחי מתוך כוונות טהורות ) . טוהר הכוונות נלמד מתוך כוונתו של מפר החוק להישאר במסגרת השיטה המשפטית – מדינית הנוהגת ומתוך שהוא מבקש לגיטימציה פוליטית למעשהו . פעילותו הפומבית והגלויה, שאינה צומחת בהכרח על מצע מוסרי כלשהו ומתבצעת ברצינות, מלמדת על אחריותו ועל נאמנותו העקרונית למדינה ולמשטר . תכלית פעולתו הבלתי חוקית היא דווקא שמירה על מערכת החוק והמשטר הדמוקרטי : האדם חש שהמשטר ומערכת החוק מתערערים עקב חקיקה או מדיניות מסוימים - שהתקבלו על פי כלליה הפורמליים של הדמוקרטיה אך מנוגדים לכלליה 7 ועל כן פוגעים בה - ומחליט להפר דבר חקיקה כדי המהותיים לסייע לדמוקרטיה להגן על עצמה . כלומר מדובר בפעולה דמוקרטית, למען הדמוקרטיה, במטרה לסייע לדמוקרטיה לשמור על עצמה מפני עצמה . במאה השנים האחרונות עלה נושא המרי האזרחי על סדר היום הציבורי לעתים מזומנות : משפטי נירנברג, מרטין לותר קינג ושריפת צווי הגיוס למלחמת וייטנאם מיקדו תשומת לב רבה לנושא, ובד בבד החלו להיאסף הררי נייר במחלוקת שבין מחייבי הציות המוחלט לחוק לבין שולליו . עד למחצית המאה ה – 20 היה הדיון בתחום בשפל, אולם בראשית שנות ה – 60 חלה בו התעוררות רבתי והתפתחה מערכת של טיעונים המוסיפה לפעום ולהתחדד עד היום . רוב הדיונים עוסקים בחובת הציות לחוק, בהצדקת המרי האזרחי או בשלילתו, ובניסיון להפוך אותו לזכות המוכרת על ידי החוק . בין השאלות המחקריות החשובות נדונו קיומה של התחייבות ראשונית לציית לחוק, מהותו של הציות לחוק כשלעצמו, ובעיקר השאלה אם יש תנאים או נסיבות שבהם יש זכות למרי אזרחי - ואם יש כאלה, מהם . השאלה האחרונה הייתה, כאמור לעיל, במרכז הדיון במהדורה הראשונה והיא במרכז הדיון גם במהדורה זו . כאשר השאלה מנוסחת כך, התשובות לה מציגות את המחלוקת שבבסיסה . יהיו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא