|
|
עמוד:14
מ ב ו א 14 מסכת יבמות זרז למשפחה לסיים את מעשה הייבום . כמו כן, אם אחד האחים משהה את החלטתו עד שיגדל אח קטן או עד שאח בכור יחזור מנסיעה – "אין שומעין לו" ( פ"ד מ"ו ) . במקביל אנו שומעים על מצב של "קדם וכנס" : אחד האחים הזדרז לייבם ללא הסכמת המשפחה ולא בתורו . אפשרות זו בולטת במקרים של נישואי ספק ( ובעיות בייבום ) . נראה ששאלות אלו היו מציאותיות, והיו מקרים שבהם 11 ניתן מי מבני המשפחה לא המתין לבירור ההחלטות ורצה לייבם במהירות . אפוא להסיק שגם בחברה היו שרצו לסיים את מצב הביניים של שומרת היבם במהירות . המגמה לזרז את ההחלטות נתקלה בהלכה אחרת ולפיה על אישה להמתין שלושה חדשים כדי שיתברר אם היא הרה . להלכה זו אף משמעות לגבי חובת המזונות לאישה ( להלן פ"ד מ"י ; פי"א מ"ו ) . אישה שנישאה מוקדם יותר עשויה הייתה להסתבך קשות . אם התברר שהיא הרה, נוצר ספק . אם הוולד הוא בנו של הבעל הראשון, המת – היא פטורה מייבום, וממילא הייבום ( נישואיה לאח ) הם נישואי פסול וערווה . האחריות על מצב ביש זה מוטלת כולה על האישה, אף שהבעל אמור להיות שותף לעוון ולמשגה ( להלן פ"י מ"ב ) . סיבה נוספת להשהיה הנזכרת בהקשר זה היא ה"איבול", האבל על הנפטר ( ראו פירושנו לפ"ד מ"י ; תוספתא פ"ו ה"ו ) . לדעת רבי יוסי מגבלת שלושת החודשים אינה קיימת ( תוספתא פ"ו ה"ו ) , ומסורת שנייה ( המובאת בפירושנו למשנה שם ) בשמו של אותו חכם קובעת שהגבלת שלושת החודשים חלה גם על חליצה, אף שאין כאן 12 חשש ממזרות אלא לכל היותר חשש של חליצת שווא . כאמור, מעמדה של שומרת היבם בעייתי . ההלכה עוסקת בסדרת שאלות המשקפות כולן את ההתלבטות האם היא כנשואה, כארוסה או כאישה עצמאית, ואלו השאלות העולות : מה מעמדם של נכסים שנפלו לה בירושה ממשפחתה ( פ"ד מ"ג ) ? 13 האם היא אוכלת בתרומה ( פ"ט מ"ד ; פ"ז מ"ג ) , או ההיפך ? האם היבם חייב במזונותיה ( פ"ט מ"ד ) ? האם יש כאן הבדל בין יבם אחד לבין מספר יבמים ( נדרים פ"י מ"ו ) ? האם מותר ליבם לשאת את אחותה של זו שהוא חייב בייבומה ( פ"ד מ"ט ) ? שומרת יבם שנפלה לפני כוהן גדול ( פ"ט מ"ד ) האם הכוהן הגדול חייב ליבם, הרי לכוהן גדול אסור לשאת אישה שאיננה בתולה ( פ"ו מ"ד ) ? 11 להלן, פ"ב מ"ו ומ"ז ; פ"ג מ"א ומקבילתה בעדיות פ"ה מ"ה, ועוד . 12 ייתכן שרבי יוסי דורש את ההשהיה בשל האבל . 13 אם היא בת ישראל שנישאה לכוהן, או בת ישראל שנישאה למשפחת כהונה .
|
|