|
|
עמוד:11
מ ב ו א מסכת יבמות 11 ובכך שמירה על נכסי המשפחה . עם זאת, השיקולים השונים בעד הייבום ונגדו הם אישיים ומקריים . חשוב להדגיש שבספרות חז"ל ובמקרים הפרטיים שהוזכרו הטיעון האישי מתגמד וההעדפה של חז"ל את הייבום או את החליצה, אינה 4 תלויה במצב האישי . חכמים מבטאים את התפיסה שהייבום הוא זכות לאישה, בהתאם לגישתם המניחה שהאישה תמיד תעדיף נישואין על פני חיי אלמנות . ביטוי לכך יש במשנה המניחה שאם העידה האישה על עצמה שהיא פטורה מחליצה מקבלים את עדותה, אך אם העידה שהיא חייבת בחליצה אין מאמינים לה ( פט"ו מ"ח - מ"ט לפי הסברנו ) . כאן חכמים מעידים שלפי הבנתם לעתים קרובות האישה רוצה לחמוק מהייבום ובעדותה זו היא מטיבה עם עצמה . במשנה ח נראה שפטור מייבום מהווה עבור האישה הרעה במצבה, ואילו במשנה ט דווקא חובת הייבום מהווה הרעה במצבה . מבחינה משפטית יש כביכול סתירה בין שתי "חזקות" אלו, אבל בפועל הדברים הולמים . לעתים האישה מעוניינת להתייבם ולעתים היא רוצה בכל מאודה שלא להתייבם . אין כאן כלל קבוע . מכל מקום, 5 האישה מעדיפה ייבום על חליצה . אמירה זו מצטרפת לאמירות דומות הבאות ללמד שאישה תמיד תעדיף להיות נשואה מלשבת בדד, כמו "טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו" ( יבמות קיח ע"ב ; כתובות עה ע"ב ועוד ) יש שם עוד שלושה פתגמים שמשקפים את אותה הערכה "רוצה אשה בקב ותפלות מתשעה קבין ופרישות" ( סוטה פ"ג מ"ד ) , וכן "דאמר רבי אבון רוצה אשה שתהא בבתים מצויירין ובגדים מצויירין מלאכול עגלים מפוטמין" ( אסתר רבה פרשה ג י ) או "יתר ממה שהאיש רוצה לישא, אשה רוצה לינשא . ועוד בושתה של אשה יתר מן האיש . . . " ( תוספתא כתובות פ"ו ה"ח ; פי"ב ה"ג ; בבלי, שם מט ע"ב ; כאן קיג ע"א ) . כל המימרות הללו מבטאות הערכה של חכמים . על השאלה עד כמה הן אכן משקפות את העדפותיהן של הנשים אין בידינו עדויות . לא ברור האם אלו הערכות שוביניסטיות, או שהחברה הייתה שוביניסטית והערכות אלו משקפות 6 מכל מקום, הערכות אלו היו כלליות ולא שיקפו את רצונה הפרטי את רובה . של כל אישה ואישה או של כל משפחה ומשפחה . באופן כללי המקורות סבורים שהאישה מעדיפה ייבום כדי להישאר במסגרת משפחת בעלה . כך עולה 4 המקרה בכתובות פ"א מ"ז שהיבמה מתנגדת לייבום מטעמים אישיים הוא חריג . ראו עוד תשובות רב נטרונאי ( ברודי ) , אבן העזר שכח . תשובות הגאונים שערי צדק, חלק ג א, מ . 5 ראו פירושנו להלן למשניות אלו . 6 המינוח תפישה שוביניסטית משמש כאן במשמעות בלתי שיפוטית . התפישה שאישה תמיד מעדיפה להיות נשואה, והגבר אין לו העדפה דומה, מכונה היום שוביניסטית .
|
|