|
|
עמוד:9
מ ב ו א מסכת יבמות 9 זרעו ובפועל וגם לדאוג בכך לגיסתם האומללה . פרשת הייבום קשורה בגאולת קרקעות המוטלת על בני המשפחה, ואכן פרשת בועז ( להלן ) מדגימה קשר זה . שתי הפרשיות בתורה המדגימות את הייבום הן פרשת יהודה ופרשת בועז . שתיהן אינן משקפות במלואן את לשון החוק המקראי . בפרשת יהודה דומה שאין לאחים אפשרות להימנע מייבום ואופציית החליצה איננה נזכרת . הפתרון שמוצאת האלמנה, להתייבם על ידי האב, אינו חוקי, ודומה שגם תמר ויהודה ידעו זאת ולכן נמנעו מלקיים יחסי אישות חוזרים . פרשת בועז תמוהה עוד יותר . המייבם איננו אחי המת, ויש גואל קרוב יותר שעליו מוטלת החובה . אבל החובה הזאת לא הופעלה עד שבועז עורר את הנושא ודחף את הגואל לגאול . 'פלוני' איננו אחי המת, ובועז ודאי שאינו כזה, וכל החובה היא אחרת מזו שבתורה . יתר על כן, במגילת רות הייבום קשור לגאולת הקרקע, שלא כבספר דברים . בשני המקרים המייבמים אינם נדרשים ליזום את הייבום ואף אינם נקראים על ידי החברה לעשות כן . אין בפרשה, וגם לא במעשה רות לוח זמנים מחייב הקובע תוך כמה זמן חייב הייבום להתבצע . בשני המקרים האלמנה היא היוזמת, ובשני המקרים בדרכי ערמה, דבר המלמד שאולי הצדק עמה אך לא הכוח החברתי . היא מוגבלת מבחינה חוקית-חברתית, ואילו המייבם פועל מרצונו בלבד . זאת בניגוד לתורה הרואה בכל ההסדר חובה של שניהם . שאלת הסתירה המקראית איננה מעניינו של חיבור זה . נסתפק בכך שאף שיש רמיזות רבות במקרא ששתי הפרשיות דוגמה לייבום, והיו מחז"ל שראו גם בפרשת רות ייבום של ממש . כך למשל המדרש ( רות רבה ו ו ) מסביר שבועז ואלימלך היו אחים . הם לא טרחו לתרץ את השאלות . יוספוס מקדיש לפרשה קטע קצר, וחידושו העיקרי הוא שהייבום נעשה לתועלת הציבור כדי שלא ייתמו הבתים כדי שיישארו הנכסים לקרובים ושלנשים תהיה הקלה באסונן ( קד' ד 254 ) . די ברור שה"ציבור" זו המשפחה הרוצה להמשיך לשלוט ברכוש המשפחה, אך גם טובת האישה נזכרת, וקשה לדעת האם אכן יוספוס מעוניין לדאוג לנשים או שצורכי המשפחה קובעים ורצון האישה נספח לכך . מכל מקום, להלן נראה שגם חז"ל הבינו שהאישה מעוניינת בייבום . יוספוס מוסיף שהאישה מעדיפה להתחתן עם קרובי בעלה, כלומר להישאר במסגרת משפחת בעלה . קשה שלא להבחין בכך שנקודת המבט שלו היא בראש ובראשונה טובת משפחת הבעל . היא זו המייצגת את הציבור, וטובת האישה או משפחתה אינם נתון שיש להתחשב בו . מן הראוי להדגיש ששליטת המשפחה והשבט ברכוש איננה צריכה להישפט, או להתפרש במונחי נדל"ן של ימינו . הקרקע היא כבוד המשפחה ומהותה . הקשר עם הקרקע איננו קשר כלכלי אלא בעיקר קשר רגשי ודתי עמוק . במקרא גם
|
|