|
עמוד:10
10 אריה קיזל כדי היפרדות סופית מהנחות היסוד הציוניות, כחלק מתיקון עוול היסטורי, הן כלפי יהודים – ערבים ופלסטינים בתחומי ישראל ומחוצה לה, והן כלפי המרחב שהאשכנזים האירופים הציונים חדרו אליו בצעד קולוניאליסטי אלים מכל בחינה אפשרית, על פי הנרטיב החדש, והֵפֵרו בו את שיווי המשקל . לדרך פעולתה של הקשת השפעה מרכזית על דרך עיצוב הזיכרון הקולקטיבי בישראל . התנועה רואה את עצמה כמעצבת נרטיב ונאבקת על זיכרון מושכח באמצעות פרקטיקות שונות בתחומי החינוך, התקשורת, הפוליטיקה והמשפט, בד בבד עם העדפה ברורה שלהן על פני הכלים שבהם השתמשו מובילי המאבק המזרחי הישן . גם כיום, כמעט עשרים שנה לאחר הקמת הקשת, וחרף הביקורות הקשות שספגה בעבר ושבהן היא נתונה בהווה, הקשת מייצגת את הגל העדכני והחדשני בשיח המזרחי . היא שינתה אותו במידה רבה ולא ניתן עוד להתעלם מהשפעותיה, ובייחוד מהפוטנציאל הנרטיבי שלה במקרה של שינוי המצב הישראלי והתנאים האזוריים, אשר יניעו שיח פנים – יהודי יסודי . כאמור, אף כי מבחינה כרונולוגית – היסטורית ניתן לראות בקשת ובנרטיב החדש המשך למאבק, הרי שמבחינה נרטיבית הם מייצגים פרספקטיבה וסדר יום מזרחי שיהוו חלופה רב – תרבותית לציונות מנקודת מבט פוסט – קולוניאליסטית . אג'נדה מזרחית ייחודית זו מלווה בהצעות קונקרטיות בנוגע ליחסים הפנימיים והחיצוניים ובערעור יסודי על אופייה היהודי של המדינה . מאז הקמת המדינה ובמהלך שנות קיומה של החברה הישראלית, מתנהל מאבק ערני בין נרטיבים יריבים בעיצוב הזהות, הזיכרון הקולקטיבי והשליטה 1 הפרויקט הציוני הוליד מאבק לא רק אל מול האחר, הלא – ציוני והלא – בהם . יהודי, אלא גם מאבק בין נרטיבים בתוך גבולותיו, כאשר כל "צד" משתמש בשדות חברתיים, כלכליים, טכנולוגיים, תרבותיים, לשוניים ונפשיים, אשר באמצעותם מיוצר ומשועתק מרחב הנע בין שחרור לקורבנות . כך, גם החינוך, במובנו הרחב, מגויס כדי לאפשר את השליטה של הנרטיב המנצח במאבק בין הנרטיבים, באופן שבו מיטשטשת המורכבות המתבקשת מעצם טיבה עד העלמה מוחלטת של רשת הנרטיבים החברתית . מאבק זה נגוע מטבעו בחוסר סובלנות כלפי נרטיבים אחרים . הוא יוצר שיח שמכיל גיוס של דגמי רב – תרבותיות מוצעת ( יונה 2005 ) ותחומי שפה פוסט – קולוניאליסטיים ( שנהב 1 . לעניין הזיכרון הקולקטיבי, ראו לדוגמה : עדית זרטל ( 2000 ) וגם : 1992 Iwona Irwin - Zarecka 1994 ; Maurice Halbwachs
|
|