|
|
עמוד:8
ד״ר ליאת אדרי 8 פעילותם האגרסיבית ) . בבית חולים איכילוב רצו שאחקה את הפטנט ( שרשמנו בפקולטה לרפואה ) בהבנת המנגנון המולקולרי שגורם למחלות דלקתיות במערכת העיכול, מחלות כגון קרוהן או קוליטיס, להתפתח למחלת הסרטן, אולם מחקר בבית חולים שונה לחלוטין ממחקר באקדמיה . עד מהרה חזרתי למכון ויצמן כדי לעשות שם פוסט – דוקטורט נוסף ולערוך מחקרים מעניינים בתחומים המוח, המגדר וההתנהגות ותכננתי להישאר שם כעמיתת מחקר, עד ליום שבו פנתה אליי גיסתי . באותו היום החלטתי שאני מלווה אותה לטיפול שעברה בסרטן השד . לא ידעתי שאני יוצאת למסע ארוך, מטלטל ומופלא . כשהייתי ילדה קטנה, היה לי חלום להציל את העולם, למצוא תרופה למחלה כלשהי, כל מחלה, העיקר שתהיה קשה : סרטן, איידס, צהבת - לא הייתי בררנית . הייתי בטוחה שאם אצליח להקל את סבלם של אחרים, אהיה מאושרת . גדלתי במשפחה בסיכון . כשסבלתי הייתי עוצמת את עיניי ויודעת שיום אחד אגדל ואשאיר חותם על העולם - חתיכת חלום לילדה עם נקודת פתיחה כמו שלי . אבל סקרנותי לא ידעה שובע והייתי מבלה את ימיי בספרייה . בדיעבד אני חושבת שהתשוקה לדעת היא הכוח המניע אותי . את זה לא הצליחו להרוס כל הקשיים שבדרך . שיעורי הטבע פתחו בפניי עולם שממש הקסים אותי, במיוחד גוף האדם . התשוקה להבין את פעולתו לא נרגעה עד היום . ברור לי שאת פלא הבריאה, הנשגב מכל בינה ודעת, אמשיך לחקור ולנסות להבין עד יום מותי . בנחישות גדולה מאוד להגשים את החלום שלי למדתי את שני התארים הראשונים באוניברסיטת בר אילן במדעי החיים והתמקדתי במנגנונים מולקולריים בגוף האדם . אחר כך עשיתי תואר שלישי במדעי החיים והמוח, פוסט – דוקטורט אחד בביולוגיה תאית והתפתחותית בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב ופוסט – דוקטורט שני במדעי המוח במכון ויצמן . צברתי המון ידע ונהניתי לחקור, לצלול לעולם של בעיה מדעית שיש צורך לפתור
|
|