|
|
עמוד:14
14 אמיר בן-פורת הגבוהים, שבין השאר, זמן פנוי היה אחד המשאבים המיוחדים להן . ההדרה מהספורט לא הייתה חריג, נהפוך הוא : בראשית המאה ה – 19 ובמהלכה נמשכה הדרה של נשים מכל הערכאות המרכזיות של החברה האנגלית . בתקופה ההיא באנגליה ישבה על כס המלוכה אישה, רג'ינה ויקטוריה, ששמה הלך לפניה כמי שמחזיקה היטב ברסן השלטון . אף על פי כן, ההגמוניה והדומיננטיות בכל אחת מן הערכאות המרכזיות של החברה האנגלית היו בידי הגברים . מאז ומתמיד שלטו הגברים והכתיבו לנשים את האוטונומיה היחסית שלהן, כלומר את תפקידיהן ואת גבולות ההרשאה שלהן . נשים נוכחו לדעת שכדי לרכוש לעצמן מעמד משלהן עליהן לשנות את כללי הפוליטיקה באנגליה, שכן הפוליטיקה, יש לציין, הייתה הערכאה הדומיננטית באותו הזמן, והיא הכתיבה את דרגות החופש של ערכאות אחרות כגון הערכאה הכלכלית . הדרישה של הנשים התמקדה בדבר החשוב ביותר, הממצה ובו – בזמן המכליל ביותר : שוויון זכויות בתחום הפוליטי, כלומר לבחור ולהיבחר - היכן שנקבעים כללי המשחק, היכן שנקבעת חלוקת המשאבים . זה הזמן של ראשית המאבק הפמיניסטי שהובילו הסופרז'יסטיות ( 1987 Connel ) . המלכה ויקטוריה לא התרשמה ממאבקן, ולמעשה דחתה את האידיאולוגיה שהניעה אותו . תביעת הנשים לאמנציפציה נראתה לה מוזרה וחסרת בסיס : הלוא העובדה שבראש הממלכה עומדת אישה דייה כדי לרוקן תביעה זו מתוכן . המלכה החזיקה בדפוס חשיבה שמרני בנוגע לתפקידי האישה, והסופרז'יסטיות לא יכלו לתלות בה את יהבן ( 2008 Paterson ) . בנסיבות אותו הזמן הן יכלו להסתמך כמעט אך ורק על עצמן . המנוע הפמיניסטי שהחל להתחולל במרץ התניע במישרין או בעקיפין גם מאבק מגדרי בערכאות המשנה כגון הספורט . מה שהחל להתרחש, להתפשט ולהעמיק הוא מאבק מגדרי פנים – מעמדי : נשות המעמד הבורגני פתחו במאבק נגד ההגמוניה של הגברים בני אותו המעמד : אבותיהן, אחיהן, בעליהן ובניהן . אבל
|
|