|
|
עמוד:10
10 פתיחה ומהשירה ; מודעותו הגבוהה לדיאלוג שהוא מנהל עם הקהל בכתיבתו . התעוררו בי ספקות אם ניתן להוסיף תובנות על הרעיונות שלוין היטיב לבטא במילותיו שלו . חששותיי הזכירו לי את הנאום מתוך המחזה חפץ . הגיבור הראשי, חפץ שמו, עומד באישון לילה ברחוב ופונה בנאומו לקהל מדומיין : "אורחים נכבדים . קטון קטונתי [ . . . ] קטון קטונתי . " במשך כל חודשי הכתיבה והעריכה לא השתנתה התחושה הזו, אלא רק הלכה והתחזקה . בצר לי פניתי ללמוד לעומק את הספרים והמאמרים של חוקרי הספרות והתיאטרון שניתחו את יצירתו, והם היו לי לעזר רב . השמחה על האפשרות ללמוד מן הניתוחים האקדמיים המנומקים והמפורטים נמהלה בחשש הטבעי לטחון וללעוס דברים שכבר נאמרו, שמא דבריי יהיו בבחינת מה שמעניין אינו חדש ומה שחדש אינו מעניין . נזכרתי בדברים שאומר המְספר במחזה ההולכים בחושך : "עד מתי נאמר כולנו דברים חבוטים ? / מתי כבר יקום אדם ויאמר דברים שעדיין לא נשמעו ? " ( פרק רביעי, תמונה י ) . מי שעזרו לי להאמין שיש תוחלת לעמול על ספר כזה היו הפסיכולוגים והפסיכולוגיות שניאותו להצטרף למיזם ולכתוב על היצירה של לוין, כל אחד מנקודת ראותו . תחילה דיברתי על לבם שיסכימו לכתוב, ואז — עם כל פרק חדש ומרתק שקיבלתי או שליוויתי מקרוב את לידתו עד שהושלם — השתכנעתי שבין היצירה של לוין לפסיכותרפיה דינמית אכן יכול להתנהל דיאלוג פורה . תודה מקרב לב מגיעה לכל אחד מן הכותבים והכותבות, שותפיי הנאמנים ליצירת הספר, שהשקיעו זמן ומחשבה, תרמו מהידע הרב שלהם בפסיכואנליזה ובשיח המתנהל בקו התפר בינה לבין הספרות, התיאטרון והשירה : חגית אהרוני, פרופסור דנה אמיר, ד"ר עפרה אשל, פרופסור עמנואל ברמן, ד"ר שלומית ידלין-גדות, דנה לובינסקי, משה לנדאו, פרופסור אבן פלנברג, רענן קולקה, ד"ר מירב רוט, רובי שונברגר . הפרקים שכתבו הם גשר חדשני בין היצירה של לוין לבין ההמשגה הפסיכואנליטית . על בסיס ניסיונם הקליני העשיר הכותבים מנתחים ברגישות את החוויות המורכבות שהיוצר מעורר בצופה ואת המוצפן בהן . הם מצביעים על כך שניתוח חוויות הצופה מאפשר הבנה טובה יותר של הטקסט והדמויות, ובתוך כך נוצרת הזדמנות ללמידה על חיי הנפש של כל אחד מאיתנו . לוין, בהציגו מצבי קצה, מדבר לדעתם אלינו ועלינו . ההעזה לצאת למסע כזה התבססה על התשתית התיאורטית והמחקרית של חוקרי התיאטרון והספרות שכתבו ניתוחים מבריקים על היצירה של לוין . אני שמח למנות אותם ולהודות להם כבר בהקדמה : ד"ר יצחק לאור, פרופסור זהבה כספי, ד"ר חיים נגיד, מיכאל הנדלזלץ, פרופסור גד קינר, פרופסור נורית
|
|