|
|
עמוד:13
פתח דבר | 13 איכותני טוב צריך להיות רגיש למאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הנחקרת . החוקרת נדרשת לרמה גבוהה של רפלקטיביות כדי לתת לנחקרות מקום ולא לכפות את עצמה עליהן ; רמתי דביר, דוידסון ולחובר מדגימות טענות אלו מתוך ניסיונן במחקר על, עם ועבור נערות . שער שלישי : שיחות על החוקר ככלי המחקר . רבקה תובל - משיח וכנרת שפירא גורסות כי האופן שבו מחקר משפיע על החוקרת שעורכת אותו, הוא ידע חשוב המאפשר לחזור ולהבין את חוויות הנחקרים ולהעשיר את התובנות העולות מהמחקר ; חנה קורלנד, ויקטור פרידמן, ישראל סייקס, רות דנינו ליכטנשטיין וטלדה מלמד ממשיכים שיחה זו בהצגת מתודה לחקר עצמי - בשדה, הממוקדת ביכולתו של החוקר לבחון את עצמו ואת מעשיו בשדה לשם העמקת הבנת השדה ופעילותו בתוכו . החוקרים טוענים שהדרך שהם מציעים יכולה להפוך ידע סמוי של חוקרים ומנחים לידע גלוי ובכך לאפשר יישום של מחקר פעולה ; שולמית קיציס מציגה את שיטת הפרפורמנס האתנוגרפי התיאטרלי במחקר האיכותני . היא מציעה מענה לסתירה בשדה המדע, היינו לעובדה שהידע שאמור לשפר את חייהם של בני האדם אינו מגיע אליהם . בפרפורמנס התיאטרלי היא יכולה להציג את הבשר - ודם של מי שעבורה המחקר היה יותר מדיווח מדעי, ובכך לפרוץ את מגדל השן . שער רביעי : שיחות על מחקר איכותני כאינטראקציה בין החוקרת לבין משתתפי המחקר . ניר אביאלי מציג את ניסיונו האישי בתצפית משתתפת אתנוגרפית . שיטת מחקר זו מזמנת סוגיות רבות הנובעות מהאינטראקציה הממושכת והעמוקה בין החוקר לבין בני התרבות שהוא חוקר . לטענת אביאלי, העיקרון המנחה בהתמודדות עם סוגיות אלו הוא כי בני התרבות הנחקרת הם בעלי הידע והיכולת הפרשנית, וכי תפקיד החוקר לאפשר לידע ולפרשנות אלו לקבל ביטוי ; גבריאלה ספקטור - מרזל דנה באינטראקציה בין פרשנות החוקרת לבין נרטיב המרואיינים בשיטה אחרת – פרשנות נרטיבית ומודל מנגנוני הברירה . המחברת מתמודדת עם הניסיון להגיע לסיפורו של הנחקר, לנרטיב שלו, למרות אילוצי הפרשנות הסובייקטיבית של החוקרת . היא מציעה מדריך היוריסטי ( heuristic guide ) כדרך לחשוב על נתונים נרטיביים, ורואה בגמישות המחשבתית הנדרשת בדרך זו יתרון שמרחיב את הדרך להבנה מתוך התייחסות להקשר המורכב שבו נוצר ; נור שמעי עוסקת באינטראקציה בין החוקרת לבין משתתפות המחקר בראיונות איכותניים שהם חלק ממחקר פעולה משתף . היא טוענת כי לשם הפיכת ריאיון איכותני לריאיון המכוון לפעולה נדרשים שלושה מרכיבים : הכרה, זיהוי הפוטנציאל לשינוי והזמנה לשותפות .
|
|