|
|
עמוד:11
פתח דבר | 11 השאלה השלישית קשורה להכרה בכך שמחקר הוא פעולה פוליטית למען שינוי חברתי . מכאן עולות שתי שאלות הנוגעות לאופן הצגת המחקר . השאלה הראשונה היא כיצד המחקר משפיע על השדה החברתי . הכרה ביחסי הכוחות החברתיים, בתהליכים שקופים של הדרה ואפליה, דורשת ממני להבין כיצד אני משפיעה על השדה החברתי שאני חוקרת . השאלה השנייה היא, בהינתן שברצוני להביא לשינוי חברתי, כיצד אני יכולה ליצור דיאלוג, דרך הכתיבה שלי, עם קהלים שונים . כתיבה מדעית כדיאלוג – לא מונולוג . מיהו החוקר הטוב ? מיה : חוקר טוב הוא חוקר שמתאמץ להקשיב לאחר בתשומת לב מרבית ובכמה Diversi ) . אין זה אומר שאני Moreira & שפחות הנחות ודעות קדומות ( 2009 , חושבת שצריך להיכנס למחקר ללא שאלת מחקר או תאוריה או תפיסת עולם, אלא שאני כחוקרת צריכה להיות מודעת כמה שיותר להנחות ולדעות הקדומות שלי . נוסף על כך חוקר טוב שולט היטב במתודולוגיה, אך אינו מקדש אותה אלא משתמש בה באופן יצירתי שמתאים לשדה המחקר, לשאלת המחקר וליחסי הכוחות בשדה ( הרצוג, 2014 ( . דורית : מניסיוני כחוקרת וכמנחה של עשרות תלמידי מחקר למדתי שחוקרים טובים הם אלו המחוברים עמוקות לנושא המחקר שלהם . לא פעם פגשתי את התופעה העוצמתית שבה החוקר מרגיש שדרך המחקר למד על עצמו והתקדם לקראת פתרון של נושא לא פתור, של סוגיה המטרידה אותו כל חייו . החיבור הזה מצייד את החוקר בלהט הדרוש כדי להמשיך ולחקור נושא מסוים גם אם אחרים אינם מבינים אותו ואינם מאמינים בו, ולהתמודד עם הקשיים ועם המהמורות שבדרך . אך אין די בלהט . החוקר הטוב הוא גם זה שמוכן ללמוד את השדה ואת כלליו ולהתאים עצמו לכללים אלו בלי לוותר על עמוד השדרה המחקרי, ובכך לשפר את עצמו ואף את השדה . במונחי התאוריה המוסדית חוקרים טובים הם לעיתים קרובות יזמים מוסדיים, כלומר חוקרים הערים לסתירות הקיימות בכללי השדה ובעזרת מחקריהם מציעים דרכים להתמודד עימן . חוקרים אלו נחושים להתמודד עם קשיים, ערים לחלופות ומוכנים לנסותן, ומודעים לכללי ההתנהלות בשדה ולדרכים לפעול על פיהם ואף לשנות אותם ( 2006 , Greenwood & Suddaby ) . אלו חוקרים המוכנים לפרוץ דרך, אך בו בזמן ערים לחשיבות שבהסבר ובהנמקת הדרך עבור האחרים . הם יודעים להגדיר את הבעיות בתחום המחקר, להסביר את המענה שמציעים המחקר
|
|