|
|
עמוד:14
14 רות גולן אינדיווידואליות רבת פנים, שהתבטאה בפילוסופיה, בספרות, בתיאטרון, במוזיקה ובאמנות החזותית . מובן שלפסיכואנליזה היה חלק דומיננטי במהפך התרבותי הזה בהיותה זו שחשפה את העומק והמורכבות של הנפש האנושית ואת העושר הטמון בחשיבה רפלקסיבית . האני של היחיד הלך ותפס את מקומו של האל . פרויד, שהכריז על עצמו כאתיאיסט, הכניס את האל בדלת האחורית כשביסס את תורתו על השילוש האדיפלי . בשילוש הזה נתן לאב הסמלי — כלומר הפונקציה המייצגת את האב — את המקום שלאקאן אחר כך כינה האחר הגדול — אותה פונקציה המעמידה 7 את החוק, את האיסור ואת ההגבלה על העונג . אלא שמאז תקופתו של פרויד, ואפילו של לאקאן, שהלך לעולמו ב – ,1981 המשיכו להתרחש שינויים מהותיים בתרבות ובחברה, וכיום אנו עומדים בפני תוצאות מותו של אלוהים ואתו נפילת כל האידיאולוגיות והערכים וגם "התרת" האיסורים או ההגבלות על ההתענגות . אנו עדים בימינו להתפרקות האחר הגדול מכל סמכויותיו ולהתגברות המבוכה והמועקה בעקבות הסרת האיסורים . שכן, כידוע לכולנו — האיסור הוא הגורם הראשוני לתשוקה . אם אין איסור או הגבלה ואיש הישר בעיניו יעשה, מאין תבוא התשוקה לחדש ? תוצאתו של תהליך זה היא השקיעה בתוך עולם של צרכנות אינסופית ( לרבות צרכנות רוחנית ) וטיפוח נרקיסיזם פתולוגי . תוצאה אחרת היא הקצנה נגדית המתבטאת בתנועה גוברת של חזרה אל דתות דוגמטיות והופעת אבות ממשיים או דמיוניים רודפניים, או חזרת האלילים בדמות הטוטליטריות של חוקי השוק והרייטינג והציווי להתענג . האם אפשר לחשוב על חלופה אחרת ? האם הפסיכואנליזה יכולה להתמודד עם שינויים אלה בדרכים חדשות ? לאקאן, שחזה את העתיד להתרחש, ראה ( לפי תפיסתו של
|
|