|
|
עמוד:9
9 משבר הסוציאל-דמוקרטיה המטלטלים אותן . החברה האמריקאית המשתאה לנוכח השתנותה של ארצות הברית הלבנה והפרוטסטנטית . המרחב הערבי המנער מעליו את שאריות הקולוניאליזם, מקווה לדמוקרטיה ונדהם לגלות את הפונדמנטליזם הדתי . וגם לישראל יש המבוכות שלה . מבפנים קריסה כמעט מוחלטת של הסולידריות החברתית והאנושית שהייתה ביסוד הקמתה, בראשה מנהיגות הנסה מפני ההתמודדות הפנימית מבית באמצעות הסתה ושיסוי, בעודה מקדשת את הלעומתיות ונלחמת כל העת באויבים אמיתיים ומדומיינים . ושוב אתם הקוראים תוהים אם ייתכן שהמלחמות שלנו הן — בין השאר — גם אמצעי ההשתקה והדיכוי היעילים ביותר של כל שיח מבקר או מתקן . אלה מחשבותיי על מציאות ימינו והן נובעות במישרין מחשיבתה של "רוזה האדומה" על הימים ההם . כתב הביקורת הנוקב של לוקסמבורג מורכב משני רבדים . על פני הדברים זאת ביקורת המלחמה והמניעים הציניים המניעים אותה ואת מחולליה . ברובד השני, בפנימיות של ביקורתה, היא נוקבת דווקא את מרכיבי השמאל . את אלה המקריבים בקלות מזלזלת את מחויבותם לאחווה הסוציאל – דמוקרטית על מזבח המולך הלאומני, כמו – פטריוטי . ובתרגום ל"ישראלית" מדוברת : תיאוריה נשמעים כמו דיווח עדכני על רפיסותו המתמשכת והמביכה של השמאל הישראלי . זה המסורס, החנפן, המצטרף תמיד לכל מלחמה, תומך אוטומטית ובעיוורון בצבא, מסרב להילחם בְּמֶרי ובחוֹרי אף בפירות הביאושים של השלטון על עם אחר ובאפליות המובנות לתוך אורח החיים הישראלי . זה השמאל המלאכותי שמוגדר רק בכך שאינו הימין הדתי והלאומני, אבל בפועל אינו עושה דבר למען השותפים — היהודים והערבים, המקומיים והמרחביים — לקידומה של חברת אדם צודקת אשר בסיסיה שוויון בין כל בני האדם ורדיפה מתמדת אחר צדק כלל – אנושי חוצה גבולות ושבטים, היסודות החיוניים לבניין כל סדר חברתי וכל הסדר מדיני .
|
|