|
עמוד:13
מהטלגרף עד המחשב 13 הישועה לעובדי האלילים . לקראת סוף המאה ה – 19 הלכה החשיבה הדתית ונקשרה עם המדע , ובד בבד הלכה הטכנולוגיה החדשה ונתפסה כאמצעי לכיבוש מרחבים ואוכלוסיות . אולי לא במקרה בחר ממציא מערכת ההצפנה הטלגרפית , סמואל מורס ) Morse ( , לשאול " מה יצר אלוהים ? " במסר הראשון שהעביר לאורך חוטי הנחושת של הטלגרף . הטלגרף התבסס על מרכיב פלאי — החשמל . בסימנים לקיומו של החשמל , כמו ברקים וניצוצות , נתקלו גם בני האדם הקדמונים , אבל לאחר שהופיע אותו כוח מסתורי , הוא חזר לעולם הבלתי נראה שממנו הגיח . מאז התקופה היוונית הקלאסית ואילך נעשו ניסיונות שיטתיים יותר לחדור לעולם הסמוי שממנו צצו הניצוצות הפלאיים , אולם פריצת הדרך הגיעה רק בראשית המאה ה – 19 . החוקר האיטלקי אלסנדרו וולטה ) Volta ( הבחין שכאשר הוא מצמיד דיסקית נחושת לצד אחד של לשונו ודיסקית אבץ לצדה האחר הוא חש עקצוץ שנע לאורך הלשון . בהמשך גילה וולטה ששתי מתכות יכולות לייצר את אותו נתז אלקטרונים רוטט כל עוד קיים ביניהן נוזל מְאַכֵּל כלשהו . בשלב מאוחר יותר שם לב שכאשר הציב שתי מתכות לאורך שולחן העבודה שלו ומיקם ביניהן חוט תיל , עבר נתז האלקטרונים מצד אחד של השולחן לצדו האחר דרך החוט . האלקטרונים שזרמו לראשונה בחלל פיו של וולטה ואחר כך לאורך חוט התיל על שולחנו נעו קדימה כמו מים , ולכן נקראה תופעת זרימת האלקטרונים " זרם חשמלי " . ההכרה בתרומתו הגדולה של וולטה לגילוי החשמל השתקפה שנים רבות אחר כך במילה וולט , הכנוי שניתן ליחידת המידה של זרם החשמל . ואולם בתקופת חייו של המדען התופעה שגילה נראתה שולית , והיה קשה לראות איזה תפקיד יהיה לתגלית מחוץ למסגרת המקצועית של העולם המדעי . אבל היה מי שזיהה דווקא שימושים אפשריים בסוללה המתפתחת . שמו היה ויליאם סטורג ' ון ) Sturgeon ( , בריטי ששימש קצין בחיל התותחנים . סטורג ' ון גילה
|
|