פתח דבר: לכתוב בשפת האחר

עמוד:14

לכתוב בשפת האחר 14 החברה הישראלית את המושג "יהודים – ערבים", מחקה אותו כמושא דיון והמירה אותו ב"מזרחיים" באמצעות פרקטיקות של ניכוס, הטמעה והכלה ) פרלסון 2006 : 83 - 112 ( . המחקרים החדשים מפנים את המבט אל האחר הערבי והאחר המזרחי בגבולות המקום הישראלי של המדינה והמולדת, הבית . נקודת המוצא הנה הקישור בין הישראלים למרחב שבו הם חיים, המובנה ומונחל לתודעתם כמרחב יהודי – מערבי בעיקרו . בית זה מוסבר במנותק ממסגרות משמעות רחבות ונקרא במובן שהקנה לו הנרי גירו : "הגבולות התרבותיים, החברתיים והפוליטיים התוחמים מרחבים משתנים של רווח, סבל, שימוש לרעה וביטחון המגדירים את מיקומם ומיצובם של יחיד או של קבוצה" ) 287 : 2006 Giroux ( . פירוש הדבר הוא שבית זה איננו רק, או בהכרח, המקום שממנו הסובייקט האחר מסולק או מוגלה, פיזית או תודעתית . זהו מרחב מפוצל שעבר טרנספורמציה מדומיינת על ידי נוכחותם של הסובייקטים האחרים, גם כשהם נשארים בגבולותיו ומתקיימים בו במרחב, הסימבולי והממשי כאחד . בהקשר הבית הישראלי, הרי האחר המזרחי פועל בתוך מרחב של תרבות ציבורית חלופית, והאחר האתנו – לאומי פועל גם הוא בתוך קטגוריה גיאוגרפית ממשית, במרחב הנתפס לעתים קרובות כאיום על השלמות הטריטוריאלית של המולדת, סימבולית וממשית כאחד . כתיבה בשפת האחר בהקשר הישראלי היא עניין מורכב : אשכנזים שכָּתְבוּ את המזרחי, מזרחים שכָּתְבוּ את אחרותם, ערבים הכותבים עברית — קולו של האחר מושמע במגוון לשונות ונחשף כמי שזהותו איננה חד – משמעית בהכרח ; שהרי האחר משתייך למספר קשרי – שייכות, וכל קשר כזה מעצב פן מפניה של הזהות כמכלול . כתיבת האחר מגלה גם זהויות לא – יציבות והכחשת זהויות מחד גיסא, ומאידך גיסא, זהות כידע מהווה כוח נגדי לסדר הכוח ההגמוני, חתרנות כנגד ההגמוניה וניצול שפת ההגמוניה כדי לנגח אותה ) משעני 2006 ( . שיח הזהויות גורם לאחר להבליט את אחֵרותו — בכך ההקשר הישראלי אינו נבדל מהקשרים אחרים בעולם — שכן המבט אל האחר מראה שככל שהעולם הופך גלובלי וטרנס – לאומי יותר כך נוצרות זהויות – כלאיים ) פאנון 2004 ( , כלומר נשמעים יוצרים שזהותם היא גם של האחר, ומתחוור שזהות לאומית עשויה להתנגש עם זהות מעמדית או מגדרית 5 כזהו המקרה של סייד קשוע, ש"בעיית ההשתייכות שלו" ) כלשונה של וכן הלאה . בתיה גור 2002 ( היא נדבך מרכזי במורכבות ובגיוון של יצירתו . סמי מיכאל מהווה דוגמה לפניה הרב – גוניים של הסיטואציה ולמשא – ומתן מורכב על זהות אישית : זהו יוצר שנוכס אל תוך הקנון של הספרות הישראלית, שהישראליות נוכחת בכתיבתו ושנמצא בלב ההגמוניה בחיים הספרותיים והציבוריים כמגלם הישראליות, אך בה בעת הוא גם מי שמזהה את עצמו כאחר, כמי

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר