|
|
עמוד:11
פתח דבר 11 רכיבי זהות נתונים מראש, אלא מדובר בהבדל, שבאמצעותו נחווית זהותם של סובייקטים את עצמם ואת האחר שלהם ושמולו ניתן להגדיר את הקולקטיביות הלאומית ההומוגנית . אין תימה בכך, שכן פוקו ) 2005 ( הסביר שהשיח אינו מוגדר על ידי חליפין בין אינדיבידומים אלא קיים בספֵרה של אנונימיות . פירושו של דבר שהשיח לעולם אינו ביטוי של הסובייקט החושב והיודע, אלא הוא ממוקם במרחב, שגבולותיו הם מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה . על כן לכתוב בשפת האחר פירושו להיפתח לסיפור של האחר, לאפשר לבקע את סדר השיח המייצר את האחרוּת, לחדור מבעד לרשת הבונה את המציאות למעננו באמצעות השפה . מטפורת הכתיבה בשפת האחר, שפירושה הוא אַחֵר המדובב את אחרותו, איננה המובן היחיד של פסוק זה . הכתיבה בשפת האחר היא לעתים ליטרלית, במקרים שבהם הסופר, המשתייך לאוכלוסיית המיעוט בטריטוריה מסוימת, כותב בשפת 1 הסופר שהוא אחר במולדתו ניצב בפני שאלת פיצול הזהות הלשונית שלו : הרוב . ליצור בלשונו הילידית, לעבור לשפת הרוב או שמא לשתוק ? הכתיבה בשפת האֵם פירושה שימור המורשת התרבותית אולם היא מגבילה את היוצר לקהל קוראים מצומצם או לחסדי מיומנות המתרגמים וזמינותם . הבחירה בכתיבה בשפת האחר אולי אינה פוטרת מן התחושה הטורדת של היות קורבן לסביבה תרבותית שבה יש לפלס תדיר את הדרך, אולם היא משייכת את הכותב דה פקטו למערכת הספרותית של הלאום הדובר את השפה . בכך מהווה הכתיבה בשפת האחר שופר רב – עוצמה להשמעת האחרוּת ועל ידי כך להעשרת התרבות השלטת ולהרחבת הזיכרון הקולקטיבי שלה . אחריותו של מחקר הספרות ההשוואתית בספרה Spivak 2003 ) Death of a Discipline ( טוענת גיאטרי צ'קרוורטי – ספיבק ביחס לדיסציפלינה של ספרות השוואתית שמחקר הספרות בנושא זהויות הוא חלק ממאמץ להביא לשינוי חברתי . יתרונה של הדיסציפלינה של ספרות השוואתית הוא בכך שפרקטיקות החקר שלה, ובעיקר קריאה בשפת המקור, מאפשרות גישה לפרפורמטיביות של תרבויות כפי שהן מיוצגות בנרטיב . באופן הזה מתאפשר 2 הרואה באחר לעמוד מול האחר כקורא בעל דמיון המוכן ל"מאמץ של איחור", מטרה בפני עצמה ) שם : 13 ( . שיח המוכפפים, שבשמו כותבת ספיבק, פועל ליצירת שינוי על ידי ניסיון לשלוט בנרטיבים הרומסים את האחרים, אלה הקובעים את הסובייקטיביות, את הזהות ואת השיח של המוכפפים, ומבקש לשנות אותם .
|
|