|
|
עמוד:14
14 יצחק קלינטון ביילי מנוכחות השלטון . לפיכך הם נאלצו ליצור קבוצות חברתיות - בתי אב ושבטים - שימלאו את מקומו של השלטון בהבטחת הביטחון האישי וזכות הגישה למים ולמרעה . ריחוקם ממנגנוני אכיפת החוק של השלטון המרכזי אילץ את אבות-אבותיהם של הבדואים בני זמננו גם להמציא מערכת משפט משלהם, ובה חוקים ומוסדות שעונים על הצרכים המאפיינים חברה של נוודים - מערכת משפט שעדיין 4 במישור הרוחני והפסיכולוגי פיתחו הבדואים ערכים,תקפה בימינו . השקפות ואמונות דתיות שהקלו במקצת על קשיי החיים הכרוכים 5 בנדידה תכופה ועל החששות הנלווים לקשיי החיים במדבר . אלו אינם אלא המאפיינים הכלליים והבולטים בתרבות שהתפתחה כדי לאפשר לבניה לשרוד בסביבתם הטבעית - המדבר . כל עוד לא המירה קבוצת בדואים את מקום מגוריה בסביבה תרבותית אחרת, וכל עוד לא נכנסו הטכנולוגיה והתקשורת המודרנית אליהם למדבר ושינו את אורח חייהם ( כמו שאכן קרה בעיקר במחצית השנייה של המאה ה- 20 ) , אפשרויות ההישרדות שלהם לא השתנו . דור אחר דור נדרש להסתגל לתנאי המדבר הבלתי-משתנים על מנת לשרוד, ולכן גם תרבותם לא השתנתה, והיא מורכבת רובה ככולה מהאמצעים שמשרתים הסתגלות זו . ההיסטוריון מייקל ראוטון ( Rowton ) , שחקר חיי נוודות בתקופה בת 4,000 שנה במדבריות מסופוטמיה, ייחס אף הוא את העדר השינוי בחברות נוודים כמו אלו שהכיר ל"השפעת הסביבה הפיזית באזור נתון על ההיסטוריה שלו" . השפעה זו כינה "טופולוגיה", בהנחה שהטופולוגיה הבדואית כוללת "הן את הנדידה העונתית והן את תנאי השטח הקשים", כשתנאי השטח הם גם גורם צבאי ששמר על חוסנם התרבותי . העובדה שטופולוגיה עתיקה זו הוסיפה להתקיים עד אמצע המאה ה- 20 מלמדת שרק אז השיגו 4 . ראו : Bailey, Bedouin Law 5 . ראו : Bailey, ACulture of Desert Survival
|
|